עונת המונסונים

מדי שנה מטיילים עולים למרומי ההימלאיה לסיור בספיטי, ומופתעים מהגשמים העזים המביאים להצפת הכביש , לא בדיוק אוטסטרדה, אלא יותר דרך האספלט שבין ספיטי למנאלי, הכביש, עקב ההצפה מכוסה בסלעים החוסמים את הדרך. יש גם שגשרים נפגעים ואפילו מתמוטטים.

המטיילים נשארים "תקועים" ונאלצים למצוא להם בית הארחה מה שקרוי גסטהאוס ובו, בדרך כלל, יש חשמל מזון ואף תקשורת. 
אלא מה? לא ניתן להמשיך בטיול ונסיעה שאמורה להימשך שבוע או עשרה ימים, נעשית ממושכת יותר. 
הישיבה בגסטהאוס ממש נמאסת – כל הזמן צ'פאטי ואורז ... וטאקי, ושוב צ'פאטי, אורז וטאקי.

הכביש חסום. 
אלפי בני אדם שמתגוררים לאורך הכביש ממתינים בשלווה שהבולדוזר יגיע, כשהוא נע על שרשרותיו או על אופניו, ויפנה את הסלעים או יתקין מסלול עוקף לגשר שהתמוטט, והתנועה תחודש.
המקומיים כבר מכירים את התופעה שהרי היא מתרחשת מדי שנה כל שנה.
המטיילים ,זו להם הפתעה גדולה! סבלנותם פוקעת אחרי יום-יומיים.
הם מתקשרים לחילוץ . הם רוצים שיחלצו אותם!
מנסים להסביר שיעברו כ 4-6 ימים והתנועה תחודש, אך המטיילים בלחץ. יש להם טיסה בעוד יומיים או נגמרו לה הגלולות והם בסכנה ( ממש כמו כולנו .. סכנת חיים, שממנה נמות בשיבה טובה).

בעזרת הטלפון מוקם קשר עם הבית, הלחץ הולך ועולה, השיחה עם YNET וגלי צה"ל מעצימה את הסיפור והופכת אותו לדרמה אמיתית.
"ישראלים תקועים בהימלאיה" זועקות הכותרות.
הפניות לביטוח פועלות. הקונסוליה עושה "הכל" לטובת המטיילים והחילוץ מתחיל לעבוד. 
ג'יפים מגיעים בדרך לא דרך, מחלצים מוליכים את המטיילים אל מעבר לחסימת הסלעים ואפילו הליקופטר מופעל ומטיס את ה"מחולצים" למנאלי.

כל שנה אותו סינדרום קבוע, רק המטיילים הם שמתחלפים.
וכך "מחלצים" מטיילים שזמנם יקר כל שנה.
והשנה? 
אולי מישהו יספר למטיילים שהדרך עלולה להיחסם בשלהי אוגוסט או בתחילת ספטמבר ויהיה עליהם להמתין כמה ימים עד שתחודש התנועה ?
שיש להיערך לכך מראש, היינו: קחו קצת תוספות למזון הבסיסי והכינו עצמכם לחוויה של שהייה של כמה ימים בגסטהאוס על דרכי ההימלאיה הנישאות.

אפשר להפוך זאת אפילו לחוויה – צפוי כשאתם יוצאים לנסיעות ארוכות במרומי ההרים האדירים בעולם, שתהיו נתונים גם לחסדי מזג האוויר המאוד צפוי. . . שמפתיע כל שנה מחדש.