מחלת גבהים

חיליק מגנוס

שלום למטיילים ולבני המשפחה,

עונת הטרקים מתחילה עוד מעט בנפאל.

הפעם ננסה להביא לרמת מודעות גבוהה את נושא מחלת הגבהים.

 

כמות הטרקים והמטיילים גדלה מדי שנה וכפועל יוצא רמת השירותים מתפתחת וגדלה. בכל מסלול ניתן למצוא גסט-האוסים המציעים מיטה, מזון, נוף מרהיב ואווירה מעולה. מטיילים רבים עולים ויורדים בהרים כאשר חלקם נפגעים ממחלת הגבהים ואנו נדרשים לחלץ אותם טרם יחמיר מצבם.

 

סיפורים רבים "מתרוצצים" על מטיילים שסיימו את הטרק בהטסה ולמעשה לא עשו את המסלול. לשונות רעות מעלות טענות על מטיילים שפועלים במתכוון על מנת לזכות ברחיפה עם הליקופטר בדרך חזרה מהטרק... אך אלו כמובן טענות סרק.

אנו מטפלים בכל האירועים ואין בשמועות אלו אמת.

מחלת הגבהים, או כפי שנהוג לכנותה, תסמונת מחלת הגבהים היא תופעה ייחודית שתוקפת אותנו מעל גובה של כ- 3,000 מטרים.

 

זו תסמונת מסכנת חיים וחייבים לנהוג בה בכבד ראש.

התסמונת מלווה בכמה ביטויים, כאבי ראש מתעצמים , טשטוש בראייה, חוסר ריכוז, איבוד הכח, אובדן קואורדינציה, בחילה, שיבוש במערכת העיכול, הקאות, תחושת צינון כמו בשפעת, קשיי נשימה, חוסר שקט גופני, חוסר יכולת לשכב בשקט, פגיעה ביכולת שמירת חום הגוף, אובדן הכרה ובהמשך זה יכול להיות אף קטלני.

 

1. הכלל הראשון הוא שאין להקל ראש. במידה ונפגעים יש לפעול במהירות האפשרית

 

הדרך הטובה ביותר להגיב על התסמינים היא לרדת בגובה כמה שיותר מהר. במקרה שחבר ניפגע יש לכוון אותו לירידה וללוות אותו על מנת שיגיע מהר ככל האפשר למקום נמוך. לאחר הירידה חלה בדרך כלל הקלה משמעותית בתסמינים. חשוב לזכור כי, הירידה הדרושה היא של לפחות 500 מטרים ואם ניתן יש להגיע לנקודת גובה מתחת ל- 3,000 מטרים.

 

2. במידה ויש אפשרות ניתן להקל על הנפגע על ידי מתן חמצן

 

 מכאן שיהיה נבון לקחת אתכם חמצן בבלון קטן יחד עם ערכה של חיבור מסכת חמצן. ערכות כאלו ניתן לשכור מראש.

 

3. במידה ויש חשש לנפגע, עליכם להודיע מיד לחברת החילוץ על מנת ולפעול לחילוץ הנפגע מיידית

 

זכרו! התקלה מתרחשת בגבהים ובאזורים הרריים, מזג האוויר הוא הפכפך ולא תמיד יהיה ניתן לחלץ בעזרת מסוק ועל כן יש להתארגן תמיד להורדה רגלית של הנפגע. יש להקפיד על סיוע לנפגע, שמירה על חום גופו ופעולה דחופה להורדת הנפגע בגובה. מתן תרופות יתבצע רק בהוראה של רופא או גורם מוסמך.

 

4. מניעת מחלת גבהים

 

מטייל שיש בכוונתו לעלות לגובה של למעלה מ- 3,000 מטרים ו/או לצאת לטרק בו יהיו עליות ומורדות בגבהים כאלו יעשה נכון אם ייעזר בכדורים כגון דיאורקס .

חשוב לזכור - את הכדורים יש לקחת רק על-פי מרשם רופא. לקיחה של הכדורים לא מונעת מחלת גבהים.

הכדורים עוזרים לטיפול בתופעות הלוואי הקשות ולקיחה מסודרת שלהם תמנע היווצרות בצקות בריאות ובראש.

(כמו כן, כדאי גם להצטייד בגלולות נגד כאבי ראש, שוב הכל על פי התייעצות עם רופא המשפחה).

 

5. המניעה הטובה ביותר היא עלייה מדורגת תוך שמירה על פרקי זמן מתאימים להסתגלות!

 

בשל שיקולים זרים ,מתקבלות החלטות שגויות ונעשות פעולות המוליכות להסתבכות מיותרת ומסוכנת-

  • כשהולכים בקבוצה מי שקובע את קצב ההליכה ואת ההתנהלות הוא החבר שלא מרגיש טוב או שלא עומד בקצב שאר חברי הקבוצה! על פיו תקבע התקדמות הקבוצה. אין להמשיך ולעלות אם החבר לא חש בטוב אלה יש לפנות ולרדת חזרה, גם אם זה על "חשבון" הטרק, אסור להביא למצב שחבר שחש ברע ימשיך כדי לא "להפריע" לקבוצה או "לפגוע" בתכנית.
  • יש לברר מראש את פרקי הזמן המומלצים להסתגלות ולפעול על פיהם!
  • משך הטרק – יש בספרי ההדרכה הרציניים (לונלי פלנט וכו׳) המלצות ולוחות זמנים. גם בידי חברות הטרקים יש מידע כמה ימים הטרק אמור להמשך.
  • ההמלצות לשהיות והפסקות לא באות על מנת להעלות את המחיר! אלא לשמור עליכם ועל בריאותכם.
  • שהייה של עוד יום ולילה הם חוויה טובה וחלק מהאווירה המקצועית של טיפוס בהרים.
  • העדיפו את השהייה על עליה מהירה זה יותר בטוח ויותר נעים גם אם יעלה מעט יותר.
  • בהרים אין גיבורים! היו חכמים ופעלו כראוי.

כל האמור לעיל מתאים עד לגובה של כ 5,000 מטרים מעבר לכך יש לנהוג כמטפסי הרים ולבצע עליות וירידות להסתגלות.

 

6. תופעות לוואי למחלת הגבהים

גם אם כבר היה תהליך של הסתגלות ועברו מספר ימים ללא תסמיני התופעה, הופעה של הצטננות או שפעת יכולים לגרום למטייל להיפגע על ידי מחלת הגבהים ויש לפעול מיד על פי הכללים לתסמונת מחלת הגבהים.