יצירת קשר
מרכז שירות 03-8006808

קו סיוע למקרי חירום

03-6006505

ציוד למטיילים והתנהגות בתנאי שטח

טרק יכול להיות חוויה מדהימה ובלתי נשכחת. אין דרך טובה יותר לחוות את הטבע מאשר הליכה בשטח פראי, אם נערכים אליו כמו שצריך. מומלץ לקחת בחשבון את המאמץ הפיסי, המרחק, תנאי השטח ומזג האויר, לברר באופן יסודי על הסכנות הצפויות באיזור ולהערך אליהן עם ציוד למטיילים והדרכה מתאימה.


ציוד לטרקים והלבשה למטיילים

  • היערכות מתאימה ליציאה לטרק מתחילה בבחירת ביגוד. ביגוד צריך להגן עליכם מהסביבה, הוא צריך להיות קל נוח ועמיד.
  • חשוב להצטייד בכוכבע המגן מפני חום, או כובע המגן מקור.
  • לרכוש מעיל איכותי, המיועד גם לגשם ולקור קיצוני.
  • מומלץ להתלבש בשכבות הניתנות לשינוי בקלות.
  • חשוב מאוד לבחור נעליים טובות, גבוהות, תומכות וסלויה עם אחיזה טובה. קנו את הנעליים הטובות ביותר שאתם יכולים להרשות לעצמכם, בעיקר להתמקד באיכות הסוליה שהיא רחבה ובעלת עקב גדול.
  • יש לטייל עם תרמיל נוח בעל רצועת מותניים, תמיכה וריפוד. תרמיל טוב יאפשר לכם להתנייד בחופשיות, בלי להתנדנד וכשרוב המשקל נשען על המותניים.
  • מומלץ לארוז כמה שיותר קל, ככל שהטרק ארוך וגבוה יותר החשיבות של לארוז כמה שפחות עולה. שווה להשקיע בציוד קל ואיכותי לטרקים ולהעזר בשיתוף ציוד עם הקבוצה, חלקו את המשקל בצורה מושכלת בין כולם.
  • גם באריזת אוכל ומים יש לחשוב על המשקל. יש לפרק הכל לשקיות, אין צורך להסחב עם אריזות מיותרות.
  • יש לברר מראש האם ניתן להשיג מים לאורך המסלול, או לא. אוכל ושתייה זה הדלק שלכם, הם ייתנו לכם את האנרגיה לטייל ולהנות, ארזו יותר ממה שאתם מעריכים שתצטרכו, למקרה של התארכות לא מתוכננת. לטרקים קצרים, מומלץ להצטייד במזון עשיר באנרגיה כמו חטיפי אנרגיה טובים, אפילו שוקולד והכי חשוב הקפידו לשתות.
  • גם אם אתם יוצאים לטרק של יום אחד, חשוב לקחת בחשבון שתקלה פשוטה יכולה לעקב אתכם או אפילו תאלץ אתכם להישאר בחוץ בלילה. לכן, קחו ציוד לינה ליתר ביטחון, המתאים לתנאי מזג האויר בלילה, גם אם אינכם מתכננים להשתמש בו.
  • ציוד טרקים לחירום שחשוב לקחת כולל: שמיכת חירום, משרוקית ומכשיר טלפון לווייני.

 

קצב הטיול

קבעו את קצב הטיול שלכם בחוכמה. טרק מהנה נמדד בחוויות שלו ולא במהירות שלו, תתכוננו להליכה איטית יותר מהליכה רגילה. קבוצה צריכה לנוע בקצב המתאים לאדם האיטי ביותר. מומלץ שהחבר'ה האיטיים יותר ילכו קדימה והמהירים ילוו מאחור, כך גם תרוויחו יותר זמן להתרשם מהנוף. תכננו עצירות ביניים, כדי לאכול, לשתות ולהוריד משקל, זוהי שיטה מובטחת לשמר את ההנאה.

 

ניווט

מלבד מסלולים קלים במיוחד, או שבילים רצופי שילוט, חשוב לקחת מפה. מכשיר GPS או סמארטפון הם בונוס נחמד, אך הם לא תחליף למפה. עזרים אלו יכולים לסייע בניווט אך הם מחייבים טעינה, בטריות וקליטה. שווה להתעקש על השגת מפה מפורטת של האזור בו אתם מטיילים. יש ללמוד את האזור, ולקחת את עניין הניווט בשטח בכובד ראש. לניווט שטח צריך להצטייד במפה טופוגרפית, כזו שמבנה השטח מסומן בה בקווי גובה. על-מנת לנווט היטב דרושים ידע וניסיון, אך אלו הנרכשים במהלך השירות הצבאי בישראל, יכולים להיות לא רלוונטיים ואף מטעים. קרו מקרים רבים בהם תרמילאים בעלי ניסיון ניווט מהצבא, המטיילים בשטח שהמבנה שלו שונה בתכלית ממה שציפו לו, טעו, הסתבכו ונזקקו לסיוע.

 

ציוד למטיילים והלבשה לטרקים

מזג אוויר

בידקו את מזג האוויר שצפוי לכל אורך הטרק. יש להתייחס גם לקור וגם לחום קיצוני. מצב נוסף שיש לקחת בחשבון הוא גשם. גשם יכול לגרום לשטפונות ועליית נהרות. אם מזג האוויר אינו מתאים, וותרו.
תהיו אמיצים מספיק כדי לבטל את היציאה לטרק. זיכרו שמטרתכם בטיול היא להנות.

 

אירגון קבוצה

לטייל עם פחות מחמישה אנשים זה כמו לטייל לבד! ככל שהקבוצה קטנה יותר הסיכון להקלע לצרה עולה. מומלץ לארגן קבוצה עוד לפני היציאה לטיול.למה לא מומלץ לצאת לטרק בקבוצה הקטנה מחמישה אנשים? בטרק ובטיול בכלל כדאי להמנע ממצבים בהם אתם נשארים לבד. במקרה שאחד החברים נפגע במהלך הטרק וזקוק לעזרה, זוג אינו מספיק, אם אחד מכם אינו יכול להמשיך לנוע והשני נאלץ ללכת לחפש עזרה, שניכם נשארים לבד. גם קבוצה של ארבעה אינה מספיקה. במצב כזה אחד המטיילים ישאר לבד. או זה שילך לחפש עזרה או זה שנשאר עם הנפגע, במקרה והוא מחוסר הכרה ולא מתפקד. קבוצה של חמישה מבטיחה שאף מטייל לא ישאר לבד במקרה המחייב התפצלות. כוחה של קבוצה תמיד גדול וטוב יותר.

 

תקשורת

חלק מתכנון נכון של יציאה לטרק, היא לדאוג שמישהו יודע מה התוכניות שלכם. חשוב לשתף מראש את סביבתכם, במיקום אליו אתם יוצאים ומתי אתם מתכננים לחזור, כך שבמידה ולא חזרתם, ידעו להזעיק עזרה. מומלץ להודיע במידה ואפשר על כל שינוי במסלול או במועד החזרה.

בשטח ישנן סכנות רבות הקשורות בגופי מים, באזורים מדבריים או קרים, הרים ובאירועים של ניתוק מאמצעי תקשורת וריחוק ממרכזי אוכלוסייה:


גופי מים

לפניכם כמה נקודות מרכזיות מתוך המדריך לזהירות מטיילים בנתיבי מים זורמים SwiftWater, מאת צח סרור, מומחה צוות מים זורמים במגנוס איתור וחילוץ. גופי מים (ים, אגמים, נהרות ונחלים) הם גורם נפוץ לפציעות ואף מוות של מטיילים הוא התנהגות לא נכונה בסביבה של גופי מים. כישראלים, אחנו לא מודעים לסכנות שבגופי מים מפני שבישראל רוב גופי המים ידידותיים מאד בהשוואה לשאר העולם. כל פעילות בגופי מים צריכה להיות מלווה ע"י מפעיל מקצועי, המקפיד לספק ציוד הישרדות מתאים בעל תווי תקן בין-לאומיים ואימון לקראת הפעילות הכולל לימוד הסכנות ואופן ההתנהלות בשעת סכנה. לא מומלץ ואף אסור לשחות בגופי מים לא מוכרים! לפני כל כניסה לגוף מים חובה לוודא, שהוא בטוח ומאושר לרחצה – ובוודאי לא להיכנס לגופי מים בניגוד להמלצות. הסכנה להפוך למזון לטורפים היא ממשית, וגבתה כבר חיי מטיילים רבים. מראה חיצוני רגוע או חלק של נהר לא יכול ללמד אתכם דבר על עוצמת הזרמים שבתוכו. זוהי מכשלה נפוצה שהטעתה מטיילים רבים ועלתה להם בחייהם.

  • אבובים - הסכנה הגדולה ביותר שטומנת בחובה פעילות עם אבובים היא חזותה התמימה להחריד, אף על פי שהיא מסוכנת ביותר. לשייט אבובים יש להתייחס כמו לרפטינג ויש לבצע אותו בליווי, בד"כ של קיאקים, עם קסדה וציוד נכון, וכמובן על ידי מפעיל תיירות מקצועי שדואג לבטיחות.
  • רפסודות – נהרות הם עוצמתיים ויש בהם זרמים חזקים, מפלים, בעלי חיים ושאר סכנות, לכן מומלץ לנהוג בזהירות רבה. שיט ברפסודה היא פעילות שמומלץ לבצע אך ורק בליווי מפעיל מקצועי, כשלכל המשתתפים ציוד ביטחון תיקני. לא אחת נהרגו מטיילים כשהחליטו לבנות בכוחות עצמם את הרפסודות לשיט. לא משנה כמה ידע לכאורה צברתם מניסיון בבית – במקומות שאינם מוכרים לכם, הידע הזה אינו תקף ואף עלול לסכן אתכם.
  • רפטינג – פנה רק לחברות רפטינג סופר - מקצועיות, שיש להן ציוד הישרדות מודרני וחדיש, המלוות את השיט בקיאקים ועורכות אימון מקדים למשתתפים. וודא שאין על הסירה יותר מדי אנשים, או יותר משקל ממה שהיא יכולה לשאת, שחגורת הציפה תקנית וכוללת רתמות גם בין הרגליים. קסדה היא חובה בראפטינג ועליה להיות מתאימה לרפטינג. קסדת רפטינג הינה קסדת ¾ המכסה גם את החלק האחורי של הראש. קסדת טיפוס למשל, לא בנויה להחזיק על הראש בזרם ואינה מכסה את החלק האחורי של הראש. גם במקרה הזה, בדיוק כמו חגורת בטיחות ברכב, זה מה שעושה את ההבדל.
  • הפלגות, שיט ומעבורות – מומלץ להפליג רק בחברות רציניות ולא להתפתות להפלגות פיראטיות (דייגים ושאר מיני הרפתקאות). חשוב להשתדל לא להיקלע למזג אוויר סוער, לכן תמיד כדאי לבדוק את תחזית מזג האוויר טרם ההפלגה, לבדוק את איכות המפעיל, והכי חשוב – לוודא שיש ציוד ביטחון.
  • ים – רחצה ופעילות ספורטיבית בים הם תענוג אמיתי אך גם מסוכנים במצבים מסויימים. מומלץ מאד לבחור במקום בו הפעילות הזו מקובלת ולהמנע ממנה במקומות מבודדים.
  • למדריך השלם לחץ כאן

 

הרים ומקומות גבוהים

הפעילות והשהייה בגובה, יכולה לפעמים להוות בעיה ולגרום למחלת גבהים. בעיות גובה יכולות להתחיל להופיע בגבהים העולים על 15000 מטרים. מחלת גבהים מאופיינת בכאבי ראש שיכולים להתפתח למיגרנות קשות, עייפות, חולשה וכבדות פיסית ומנטלית. הבעיה העיקרית במחלת גבהים היא שהמטייל לא יהיה מודע אליה בכלל עד שהיא מתחילה לגרום לו סבל ואפילו מונעת ממנו להמשיך בטיול. ספורטאי בכושר מצויין יכול להיות פגיע יותר מאדם מעשן שאינו בכושר גופני טוב. בגלל הירידה באספקת החמצן, אנשים שרגילים לבצע פעילות גופנית מאומצת, יכולים להיות בסיכון רב יותר, לכן מומלץ לשמור על התנהלות מודעת השומרת אנרגיה ולהקפיד על נשימה נכונה כדי להפחית את הסיכון. לדוגמה, לצאת לריצה בגובה או לפני טיפוס – רעיון לא טוב בכלל. זאת דוגמה לפעולה שתעלה את הסיכון לחלות במחלת גבהים. לטרקים בעיקר במקומות גבוהים, מומלץ לשכור "פורטר", (סבל מקומי, מנוסה וערוך לטרקים), גם תתנו לו פרנסה וגם תוכלו ללכת כמו מלכים ולהנות באופן מקסימלי. בנוסף וחשוב יותר, הפורטר יוכל גם לעזור לכם, במידת הצורך, במקרה חירום.
במסעות לגובה ישנה חשיבות גדולה לזמן ההסתגלות של הגוף. עצירות ביניים יפחיתו את הסיכון לחלות במחלת גבהים ויקלו על המסע. בגובה, זמן ההתאוששות של הגוף ארוך יותר, לכן מנוחות יזומות יקלו על המסע ויפחיתו את הסיכון. כדי להקפיד על כל הכללים של התנהגות נכונה בגובה, המלצתינו היא לצאת למסע עם מדריך מקצועי ומנוסה שיוכל להדריך אתכם. מדריך כזה יוכל לזהות ולפתור בעיות במקרה הצורך וגם, ברוב המקרים, יהיה בעל יכולת לתקשר עם גורמי הצלה מקומיים שיוכלו לחלץ אתכם במקרה הצורך.


ניתן להיעזר בתרופות כדי להתמודד עם המחלה אבל חשוב לזכור שהתרופות אינן מונעות באופן מוחלט את המחלה, אלא רק מקלות על הסימפטומים שלה ואף יכולות לגרום לתופעות לוואי. השימוש בתרופות נגד מחלת גבהים דורש ידע וניסיון ורצוי להעשות בשיקול דעת ובעצתו של מדריך מנוסה. התרופה הטובה ביותר היא לרדת בגובה. מדריך מנוסה יוכל להחליט איך לבצע ירידה נכונה ולתכנן מסלול עבורכם. בהרים חשוב לדעת שמזג האויר יכול להתחלף בצורה קיצונית וחשוב לקחת ביגוד וציוד מטיילים מתאים, כולל ציוד הישרדות וציוד למקרי חירום כמו שמיכת חירום, גפרורים, אוהל טוב וכו'.

 

ציוד לטרקים בהרים ומקומות גבוהים

מדבריות

עוד דוגמה לתוואי שטח שיש להיערך אליו בהתאם. הסכנה, מן הסתם, היא התיבשות ומכת חום. במדבריות של אוסטרליה, לדוגמה, תיירים נוטים להתייבש מכיוון שלא נערכו באופן נכון למרחקים העצומים, ולכן נתקעים ללא דלק, אוכל ומים. במקרים כאלה חשוב לזכור שאין לצאת ולהתרחק מהרכב, מכיוון שרוב הסיכויים שעל ציר ראשי יעברו כלי רכב אחרים. אם מתרחקים מדרך המלך, קיימת סכנה לאבד אוריינטציה והסיכויים להיחלץ נמוכים בהרבה. אם מחפשים אחריכם, יהיה קל בהרבה לאתר את הרכב התקוע מאשר מישהו שמנסה להתקדם ברגל.


תנאי קיפאון וקור

בארץ ישראל כמעט ואין תנאי קיפאון מסוכנים. במקומות רבים בעולם, סכנת קיפאון היא ממשית וקיימת גם בזמנים בהם השמיים כחולים והשמש זורחת. בגבהים מעל 20000 מטר ובאיזורים אשר מאופיינים בקור קיצוני, ישנה סכנת קיפאון, אך היא פתירה לחלוטין. ניתן לשרוד גם בתנאי קור קיצוניים בעזרת ציוד מקצועי ואיכותי למטיילים. כאשר אתם מטיילים בתנאים כאלו, קחו בחשבון גם אפשרות שתתקעו ותאלצו להעביר לילה באזור והערכו לכך ליתר ביטחון. מומלץ להצטייד במעיל Down, העמיד בפני קור ומים וחשוב שיאפשר ללבוש מתחתיו שכבות רבות וקלות, שיאפשרו לגוף לנוע בקלילות. חשוב להצטייד בכפפות, כובע, נעליים וגרביים המיועדים לתנאי קור קיצוני וגם בפני מים. כאשר בודקים את התחזית, חשוב לדעת שלא רק מספר המעלות קובע. חשוב לבדוק גם את התנאים הברומטריים. הטמפרטורה אמנם חשובה, אך לפעמים פרמטר נוסף כמו גשם או רוח יכול להיות ההבדל בין חיים ומוות. הכי מומלץ להתייעץ עם מדריך טיולים מוסמך המבין את הנתונים ומכיר את תנאי מזג האוויר האופייניים לאזור.


חיות מסוכנות -

כמעט בכל מקום, קיימות סכנות שונות הנוגעות לבעלי חיים. חשוב להכיר את הנחיות הבטיחות כדי להימנע ממפגשים מיותרים. רשימת החיות המסוכנות ארוכה וספציפית למקום ולכן לא נפרט כאן את כולן. כלל הזהב לבטיחותכם הוא לדעת על הסכנה. איספו מידע ולימדו ממדריך אמין או פקח שמורת טבע על המקום אליו אתם מגיעים ועל התנהגות נכונה שתמנע מכם סכנה. יצורים ארסיים, ביבשה או בים, למרות שיש רבים והם יכולים להיות ארסיים מאד, לא יתקפו אתכם, ככלל, אם לא תפריעו להם. לכן התנהגות זהירה המכבדת את הטבע והסביבה בה אתם נמצאים, תשמור עליכם.

 

 

לפניכם כמה דוגמאות ונקודות מרכזיות:

  • באוסטרליה - המאופיינת בטבע פראי ומרחבים עצומים, קיימת סכנה של מגוון רחב של חיות מסוכנות, בים וביבשה: נחשים, עכבישים ארסיים, דבורים (שבאוסטרליה, במקרים מסוימים, הן קטלניות במיוחד), תנינים, כרישים, או מדוזות ארסיות וקטלניות. לכן חובה לאסוף מידע עם הגעתכם למקום חדש. חשוב לדעת: מדוזה קובייתית (box jellyfish המכונה גם צרעת הים) היא החיה הקטלנית ביותר באוסטרליה. היא מופיעה בין אוקטובר למאי בעיקר בחופים הצפון מזרחיים. גורמת לצריבות כואבות במיוחד במקרה קל ולמוות מדום לב במקרה חמור. שימו לב לאזהרות שבחופים ולימדו היטב מהמקומיים על הסכנה. תנינים תוקפים במים ובעיקר מתוך המים אל היבשה. באוסטרליה קיים זן השוחה גם בים. הזהרו מקירבה למים או רחצה בחלק הצפוני של היבשת. איספו מידע ולימדו ממדריך או פקח שמורת הטבע על המקום אליו אתם מגיעים. אפשר להמנע מסכנה זו עם קצת ידע על התנהגות התנינים. מוקד הסכנה העיקרי הוא כאשר אתם סמוכים למים ותנין נמצא במים במצב בו אתם לא רואים אותו. 
  • בדרום אמריקה ובפרט בנהר האמזונס - קיים מגוון עצום של חיות מסוכנות. החל מצפרדעים ארסיות, נחשים, תנינים, כרישים, דגים ארסיים או מחשמלים ואולי המפורסם מכולם, דג הפיראנה, שלא מהססים לתקוף בני אדם.
  • באפריקה - חיה מסוכנת לבני האדם, כמו בהרבה מקומות בעולם, היא היתוש – המסוגל להעביר מחלות קטלניות בעקיצה אחת, שעלולות לתקוף אתכם בעיתויים שונים ובמקומות שהם ללא שירותי בריאות, או שיש בהם נגישות נמוכה לשירותי בריאות איכותיים. גם במקרה הזה – חיסון מראש במרפאת מטיילים יכול להבטיח טיול איכותי ואף להציל חיים. הסכנות הנפוצות מבעלי חיים, דומות לרוב הסכנות באוסטרליה ובדרום אמריקה. עם זאת, באפריקה קיימת סכנה מיוחדת מהיפופוטמים, גם במים וגם ביבשה. מדובר בחיה תוקפנית, האחראית למקרי מוות רבים באפריקה.