חזרה לדף הבית
זה התחיל בארבע לפנות בוקר. שיחה לחדר הבקרה: משפחה שיצאה לטיול במדבר יהודה ולא חזרה. הטלפונים שלהם דוממים כבר שעות. כשמצאנו אותם לאחר חיפושים, הם היו מיובשים, מבולבלים, ורק רצו מים וצל. הם ירדו מהשביל “לכמה דקות”, אבל דקה אחת במדבר יכולה להפוך לשעות של מצוקה.
כחברה שמבצעת מאות פעולות חילוץ מדי שנה, ראינו כמעט כל תרחיש אפשרי. והמסקנה תמיד אחת: הידע הנכון יכול להציל חיים. במאמר הזה אני רוצה לחלוק איתכם את הניסיון שצברנו לאורך 30 שנות פעילות בשטח – לא את התיאוריה מספרים, אלא את מה שבאמת עובד ואת מה שימנע מכם חוויה בלתי נעימה של חילוץ במדבר.
הבנת הסיכונים הייחודיים של המדבר הישראלי
המדבר הישראלי שונה מכל מדבר אחר בעולם. הטמפרטורות כאן יכולות לזנק מ-5 מעלות בלילה ל-45 מעלות בצהריים – הפרש של 40 מעלות תוך שעות ספורות. הגוף האנושי לא מתוכנן להתמודד עם שינויים כאלה.
בתוך כך, התייבשות היא האויב המספר אחת. באקלים המדברי שלנו, אדם יכול לאבד עד 1.5 ליטר נוזלים בשעה, לעיתים מבלי להרגיש צמא. לא פעם, במהלך חילוץ מהמדבר, ראינו אנשים שהתמוטטו תוך שלוש שעות בלבד מרגע שנגמרו להם המים.
אבל יש עוד משהו שרבים לא מודעים אליו – נחלי המדבר. כשיורד גשם בהרים, הנחלים המדבריים יכולים להפוך למלכודות מוות תוך דקות. בשנה שעברה חילצנו קבוצה שנלכדה בנחל פארן כשמכונית נסחפה מולם. המים הגיעו מכיוון שהנהג לא ראה – וזו בדיוק הבעיה.
גם אובדן דרך במדבר היא אחת הסכנות המרכזיות שאנחנו רואים בשטח. ברגע שהנוף סביבכם נראה אחיד, בלי נקודות ציון אמיתיות, קל מאוד להתחיל לזוז במעגלים בלי לשים לב. בנוסף, אזורים רבים במדבר כמעט נטולי קליטה סלולרית, ולכן גם שיחת טלפון פשוטה לעזרה כבר לא אפשרית. במהלך חילוץ ממדבריות, אנחנו רואים לא פעם אנשים שמאבדים את הכיוון ובמשך שעות הולכים לכיוון הפוך מהמסלול המקורי – דבר שמסרבל את החילוץ והופך מצב פשוט למסוכן ממש.
מתי צריך לקרוא לחילוץ מקצועי
זה השאלה שכולם שואלים רק כשכבר מאוחר מדי. אז תקשיבו טוב: אם אתם שואלים את עצמכם "האם אני צריך עזרה?" – התשובה היא כן.
יש כמה מצבים בהם אין מקום להתלבטות:
- מישהו מפסיק להזיע במזג אוויר חם – זה סימן למכת חום קשה שיכולה להיות קטלנית תוך שעה.
- בלבול, סחרחורת או אובדן הכרה – אלה סימני אזהרה אדומים.
- הכשתנחש או עקיצת עקרב – גם אם זה לא נראה קשה בהתחלה.
- אובדן דרך כשחשוך מתחיל לרדת – ללכת במדבר בלילה זה לבקש צרות.
כשאתם מתקשרים אל מגנוס, אנחנו לא שואלים "למה התקשרתם כל כך מוקדם?" – אנחנו שואלים "איפה אתם ואיך נגיע אליכם הכי מהר?".
זוכרים? במצב חירום, כל דקה קריטית. שמרו את המספר שלנו בנייד: service@magnus.co.il – אנחנו פה 24/7, בכל מקום בארץ.
חדר הבקרה שלנו מתואם עם יחידות החילוץ של צה"ל, מד"א, והכבאות. כשאתם מתקשרים, אנחנו כבר מזיזים משאבים – גם אם בסוף מסתבר שלא צריך. זה בסדר גמור. עדיף פעם יותר מדי מאשר פעם פחות מדי.
הציוד שחייב להיות לכם
אחרי אלפי חילוצים, אני יכול להגיד לכם בדיוק מה היה חסר לאנשים שהצלנו. הרשימה הזאת לא נכתבה בספרייה – היא נכתבה בשטח, לפעמים במחיר כבד.
- מים – אבל באמת הרבה מים: החוק שלנו הוא 6 ליטר לאדם ליום בקיץ, 4 ליטר בחורף. זה נשמע הרבה? כי זה הרבה. וזה בדיוק הכמות שאתם צריכים. תוסיפו לזה עוד שני ליטרים למקרה חירום. כן, זה כבד. ולא, אין ברירה.
- GPS עם סוללות גיבוי: הטלפון שלכם לא מספיק. בשטח, סוללת הטלפון נגמרת מהר (החיפוש אחר אות זולל אנרגיה). קחו GPS ייעודי ושלוש חבילות סוללות. גם מפה פיזית – כן, מנייר. כשהטכנולוגיה כושלת, נייר לא כושל.
- ביקון חירום (PLB): זה אולי הפריט שרוב המטיילים מרגישים שאין להם “באמת צורך" בו, עד לרגע שבו אין קליטה, אין יכולת לזוז, ואין דרך להזעיק עזרה. PLB הוא מכשיר קטן ששולח אות לווייני עם מיקום מדויק – לא תלוי סוללה של טלפון ולא תלוי רשת סלולרית. ראינו מקרים שבהם PLB קיצר שעות ארוכות של חיפוש, והפך מצב מסוכן למצב שנגמר בשלום. במדבר, זו רשת ביטחון אמיתית.
- מכשיר לווייני: באזורים רבים של המדבר הישראלי, המילים "אין קליטה" הן הנורמה. לכן, לטיולים ארוכים או למסלולים מרוחקים, מכשיר לווייני הוא לא אקסטרה, אלא אמצעי בטיחות אמיתי. אנחנו רואים את זה שוב ושוב בשטח: ברגע שיש מכשיר לווייני אפשר ליצור קשר גם כשאין שום קליטה סלולרית, להזעיק עזרה בזמן, ולהעביר מיקום מדויק לצוותי החילוץ. זה כלי קטן שמסיר את הסיכון הגדול ביותר – להיות מנותקים בדיוק כשהכי זקוקים לעזרה.
- ערכת עזרה ראשונה מדברית: לא הערכה הרגילה מהסופר. אתם צריכים: תחבושות לכוויות, אלונקה תרמית, תמיסת מלח להידרציה, ג'ל אלוורה, תרופות נגד שלשול, וערכה לנשיכת נחש. כל אחד מהם הציל חיים במהלך החילוצים שלנו.
- כיסוי ראש ובגדים בהירים בעלי שרוולים ארוכים: זה לא עניין של נוחות – זה עניין של הישרדות. העור החשוף במדבר מאבד לחות פי שניים מהר יותר.
איך לשרוד במדבר – מה שבאמת עובד
על השאלה איך לשרוד במדבר נכתבו ספרים רבים. אז כדי לקצר, אם אתם במצב חירום או במצוקה במדבר יש סדר עדיפויות ברור שמבוסס על אלפי שנות ניסיון אנושי – ועל הניסיון המעשי שלנו מהשטח.
עדיפות ראשונה: שמירה על מים
בואו נדבר גלויות – רוב האנשים שמתים במדבר מתים מהתייבשות. לא מנחשים, לא מחום, אלא מחוסר מים. אז הכלל הזהב: אל תשמרו מים, שתו אותם.
זה נשמע הפוך? תקשיבו: התייבשות משבשת את החשיבה. אדם מיובש מקבל החלטות רעות, והדבר הזה הרג יותר אנשים ממה שאתם חושבים. שתו כוס מים קטנה כל 15-20 דקות, גם אם אתם לא צמאים.
אלו סימנים שאתם מתחילים להתייבש: שתן כהה, כאבי ראש, יובש בפה ועייפות. ברגע שאתם מרגישים את זה – אתם כבר באיחור. שתו לפני שהגוף מבקש.
עדיפות שנייה: מציאת צל
החום הישיר של השמש יכול להרוג אתכם מהר מאוד. ב-12 בצהריים בקיץ, הטמפרטורה בשמש יכולה להגיע ל-55 מעלות. בצל – 38 מעלות. ההפרש הזה קריטי.
אם אין צל טבעי, תיצרו אותו. פרשו סדין, חולצה, כל דבר שיוצר מחסום ביניכם לבין השמש. תזכרו שחום עולה, אז אל תשכבו על הקרקע. שימו משהו מתחתיכם.
ובלילה? צריך להתכסות. הטמפרטורות צונחות, והגוף שלכם כבר מוחלש מהיום. היפותרמיה במדבר היא דבר אמיתי, ואנחנו רואים את זה הרבה יותר ממה שאנשים חושבים.
עדיפות שלישית: איתות לעזרה
כשאתם במצוקה, המטרה העיקרית שלכם היא להיות נראים. צוותי חילוץ יודעים לחפש, אבל קשה לאתר אדם שמסתתר עמוק בצל או מאחורי סלע. לכן, השתמשו בכל אמצעי שיש לכם: ביום – השתקפות של מסך טלפון, שעון, או כל חפץ מבריק; בלילה – פנס, אפילו אור חלש. לסימני SOS בינלאומיים השתמשו בכלל השלוש: שלוש שריקות, שלושה הבהובים, שלוש ערימות אבנים. כל אלה מושכים תשומת לב ויכולים לקצר משמעותית את זמן החילוץ.
ודבר חשוב: אם מופיע אפילו פס אחד של קליטה – אל תבזבזו זמן על שיחות. במקום זאת, שלחו הודעה קצרה עם המיקום שלכם. הודעות טקסט עוברות לעיתים גם כשהרשת חלשה מאוד, ורוב הסיכויים שהן יועברו ברגע שמכשירכם משיג קליטה רגעית. אם הטלפון מזהה רשת רק לרגעים, ההודעה “תידחף” ותעבור ברגע שהאות מתחזק – גם בלי שתעשו דבר.
תכנון נכון – הדרך הטובה ביותר להימנע מחילוץ
אתם יודעים מה הדבר הכי נפוץ שאנשים אומרים לנו אחרי שאנחנו מחלצים אותם? "לא חשבתי שזה יקרה לי". אף אחד לא חושב, אבל זה קורה. ב-2022 ביצענו 347 פעולות חילוץ במדברי ישראל. רובן היו מצבים שאפשר היה למנוע.
הדבר הכי חשוב שאתם יכולים לעשות: להשאיר תוכנית טיול מפורטת עם מישהו בבית. לא רק "אנחנו יוצאים למדבר" – אלא המסלול המדויק, נקודות ציון, שעות משוערות, ומתי בדיוק להתחיל לדאוג.
בנוסף, בדקו את תחזית מזג האוויר – ולא רק ליום שלכם. בדקו מה קרה יומיים לפני. גשמים בהרים יכולים להשפיע על הנחלים יום אחרי. וגם אם התחזית מושלמת, קחו ציוד לגשם. במדבר, הכללים משתנים מהר.
עוד דבר חשוב הוא להתחיל את הטיול מוקדם – 5-6 בבוקר זו שעת ההתחלה האידיאלית. ככה אתם עושים את רוב המרחק לפני שהחום מגיע. וגם אם משהו משתבש, יש לכם את כל היום לפתור את זה לפני החושך.
מה קורה כשאתם מתקשרים למגנוס
אני רוצה שתדעו בדיוק מה קורה כשאתם מפעילים אותנו, כי ההבנה הזאת יכולה לעזור לכם לדעת מה להכין ואיך לפעול.
ברגע שהשיחה שלכם מתקבלת בחדר הבקרה, אנחנו פותחים תיק אירוע. אופרטור מיומן מתחיל לאסוף מידע: מיקום מדויק (קואורדינטות GPS אם יש), מספר אנשים, מצב בריאותי, כמות מים שנותרה, תנאי שטח.
במקביל – ולא אחרי – אנחנו כבר מזיזים צוותים. לא מחכים לכל המידע, לא מתלבטים. הצוות הקרוב ביותר נע לכיוונכם. התיאום עם גורמי החילוץ הרשמיים – צה"ל, כבאות, מד"א – מתחיל מיידית.
למה זה חשוב לכם? כי זה אומר שהדבר החשוב ביותר שאתם יכולים לעשות זה לשמר סוללה ולהישאר זמינים לתקשורת. אנחנו עשויים להתקשר אליכם כמה פעמים לעדכונים. אם הסוללה חלשה – תכבו את כל מה שלא קריטי, תעמעמו מסך, סגרו אפליקציות.
לסיכום – להקטין למינימום טעויות
אחרי שלושה עשורים של חילוצים במדבר, דבר אחד ברור לי: המדבר לא מרחם על טעויות, והוא לא סולח על זלזול. אבל הוא גם לא אויב – הוא פשוט מקום עוצמתי שדורש מאיתנו כבוד, הבנה והכנה. כשמטייל נכנס למדבר עם ציוד נכון ותוכנית מסודרת, החוויה הופכת למתנה.
ואם בכל זאת משהו משתבש – אנחנו כאן. זו בדיוק הסיבה שהקמנו את מגנוס: לוודא שיש מי שיקשיב, יכוון ויגיע, בכל שעה ובכל תנאי.
תזכרו: אנחנו במגנוס מתמחים בדיוק במצבים האלה. 30 שנות ניסיון בשטח, צוותים מקצועיים בכל רחבי הארץ, וחדר בקרה שפועל 24 שעות ביממה. אל תחכו עד שהמצב מחמיר – צרו קשר: service@magnus.co.il
שאלות ותשובות – לטייל בבטחה במדבר
1. איך יודעים מראש אילו מסלולים במדבר מסוכנים אחרי גשם?
רשות הטבע והגנים מפרסמת בכל בוקר נתוני סכנה לשיטפונות, אך ההמלצה החשובה יותר היא לבדוק מה התרחש ב־48 השעות האחרונות גם במקומות מרוחקים. גשם שירד בדרום הר חברון או במזרח שומרון יכול להוביל לשיטפון במדבר יהודה הרבה אחרי שהשמיים בהירים.
2. כמה זמן אדם ממוצע יכול לשרוד במדבר ללא מים?
בתנאי קיץ, אדם עשוי להתחיל לקרוס תוך שעתיים–שלוש בלבד. השרידות לא נמדדת ב”חוסר מים מוחלט”, אלא בקצב אובדן הנוזלים. טמפרטורה של 40 מעלות ורוח יבשה יכולה לגרום לאיבוד של יותר מליטר נוזלים בשעה.
3. האם עדיף להמשיך ללכת או לעצור במקום כשאובדים?
ברוב המקרים – לעצור. המשך הליכה במדבר ללא כיוון ברור מגדיל את הטעות, מחמיר התייבשות, ומרחיק אתכם מהמסלול המקורי. עצירה במקום, יצירת צל ואיתות – מגדילים משמעותית את הסיכוי לחילוץ מהיר.
4. האם צריך להודיע למישהו גם בטיול קצר של שעתיים?
כן. רוב החילוצים שאנחנו מבצעים במדבר נובעים מטיולים “קצרים”, כאלו שאנשים לא חשבו שדורשים עדכון מראש. הודעה קצרה על מסלול ושעת חזרה צפויה יכולה להיות ההבדל בין חילוץ של חצי שעה לבין מבצע מסובך בלילה.
