אם הייתם מספרים למ' שהחלום שלו לטייל בבוליביה יסתיים בחודשים ארוכים בבית הסוהר המקומי הוא כנראה היה חושב שאתם מדמיינים. אותו הדבר לגבי המטייל הישראלי שיצא לטרק קצר בן 8 שעות בארגנטינה שהפך למבצע איתור מורכב בג'ונגל שנמשך 32 ימים.

גם לחיליק מגנוס, שהקים את חברת החילוץ והאיתור MAGNUS, ופיקד על אין סוף חילוצים בחייו, המקרים הללו לא יוצאים מהראש בקלות. הוא שיתף אותנו בשלושה סיפורים מטורפים שנשמעים כאילו נלקחו מתסריט של סדרת מתח. ככה זה נשמע מהשטח.

"שים לב דרומית לקו רוחב 56 דרום – ידוע על תופעה מיוחדת"

שני תרמילאים, אחד ישראלי ואחד אוסטרי, יצאו לטרק הכבשים המפורסם בארגנטינה שלוקח 4 שעות הליכה לכל כיוון. לאחר פרק זמן שלא יצרו קשר עם הבית, דווח על שני המטיילים כנעדרים. צוות מבצעי יצא לשטח הסבוך למבצע שארך בסופו של דבר 32 ימים.

התחלנו לחפש בתא השטח ראשון לאורך הטרק. לאחר סריקה יסודית, הבנו שלא נמצא את המטיילים שם והחלטנו לעבור לתא אחר. כדי לקצר את זמן המעבר ביקשנו מהאב של המטייל האוסטרי להשתתף במאמצי האיתור, תוך השקעה כספית לטובת תקציב למסוק, בזמן שבנו כבר נעדר במשך 28 ימים. תשובתו הייתה כי יש לו יומולדת ב-12 לחודש, וכי הבן מטלפן בכל שנה לאחל לו מזל טוב וכך הוא מאמין שיהיה. ניסינו להזכיר לו כי להבדיל משנים קודמות כעת בנו נמצא בג'ונגל סבוך ונעדר ימים רבים.

במבצע הזה שדרגנו את היכולת לפסול תאי שטח. שיטת הפסילה היא מורכבת ותמיד יש לסמוך על יכולות הניתוח והעבודה. מעבר לכך, אם ישנם דברים שאינך מבין הם יכשילו אותך. על גבי תיק המודיעין שקיבלנו למבצע, הייתה מדבקה מנייר חום ועליה מישהו רשם הערה 'שים לב דרומית לקו רוחב 56 דרום ידוע על תופעה מיוחדת'. מסתבר שבנקודה הזו אנשים מתבלבלים ומחליפים בין צפון לדרום. הגיונית כשאתה קם בבוקר ורואה את השמש (שעולה במזרח גם בדרום אמריקה) אין כאן מקום לבלבול, עם זאת מסתבר שזו טעות שיכולה לחזור על עצמה במשך 28 ימים.

המטיילים למעשה הלכו הפוך, ותוך נסיון למצוא את מקומם הם התרחקו כ- 220 ק"מ מנקודת היעד. למזלם, הם התגלו על ידי מסוק מאחר והבינו כי עליהם לסמן את עצמם באופן בולט. הם גררו גזעי עץ אדירים לקרחת היער ויצרו את הסימן הידוע SOS, במקביל נופפו עם בדים כתומים שמשכו את תשומת הלב של המסוק.

במהלך כל אותם הימים שרדו המטיילים תוך אכילת שורשים ועלים, המזל הגדול היה שכאשר חלפו על פני אחד הנחלים ראו חלזונות אותם הם שקלו לאכול. המטייל הישראלי פסל זאת תוך טענה כי אין זה כשר, וזה הציל את חייהם – אלו היו חלזונות רעילים.

היום בו הם נמצאו היה היום בו חל יום הולדתו של אב המטייל האוסטרי. הצמדנו לאוסטרי את הטלפון הלוויני שהיה ברשותנו, והוא בישר לאביו כי הוא בין החיים ואף ברך אותו ליום הולדתו.

המטייל היה חייב לעשן סמים כדי להשתחרר מהכלא

קיבלנו טלפון מהלובו (אכסניה) על כך ש-'חברים שלנו נעצרו בדרך לבדיקת פתע של משטרת הסמים, על מ' נמצאה שקית והוא עצור, חייבים לשחרר אותו'. ראש משטרת הסמים מולו אנו פועלים לעיתים תכופות סיפר כי נמצא אצל המטייל פייפ וגראס במשקל 14 גרם. החוק קובע כי זו כמות שנחשבת לתעבורת סמים ויש עונש של 5 שנים. דרשנו לשחרורו במיידי, אך רבע שעה לאחר מכן דווח לנו כי מ' כבר הועמד בפני שופט ועבר מרשות המשטרה לרשות השיפוטית.

השעה הייתה קרוב לחצות אנחנו מדפקים על שני שערי פלדה של תא המעצר, הרחוב שומם, מוצף במים, אנו שומעים הדים מרחוק כשלפתע השער נפתח ורובה ציד עם קנה כפול מופיע בפנינו. הסברנו לשומר כי באנו לבקר את מ'. כדי להבהיר לו את הכוונות שלנו קיבל השומר סכום השווה ל-300 ש"ח בכסף בוליביאני וזה שכנע אותו לתת לנו להמשיך. הוא העביר אותנו אל תוך מרתפים עם שערים כבירים עד שהגענו לתא בו שהה מ' שעודכן כי אנו פועלים לשחרורו.

ביום למחרת הסתבר דרך עו"ד ששכרנו כי מ' צפוי לעבור הבוקר לבית הסוהר המרכזי בלה-פז, מבנה שהוא למעשה מצודה אדירה, וכי שחרור בערבות אינה אפשרות עד שיובא למשפט. מ' אכן הועבר לבית הסוהר המרכזי, שזו חוויה מיוחדת בפני עצמה. נסענו ללובו שם עדכנו את א' ובת זוגו שאנחנו עומדים בפני פרשה מסובכת אך נעשה הכל כדי לשחררו.

את בית הסוהר מקיפים קירות אבן בגובה של 20 מ', שערי פלדה וסורגים עבים. הגענו לחצר בית הסוהר שם פגשנו את מ' והמארח שלו (בעל הדירה בה השתכן), מסתבר כי האסירים גרים שם עם משפחותיהם וילדיהם, וברחבי החצר אי אפשר לפספס פרסומות של מותגים מוכרים כמו בכל עיר מתוקנת. שיחת חולין קצרה עם האסיר המארח, גילתה לנו כי הוא יוצא בכל בוקר ללימודי משפטים והוא התעניין בדבר העבירה של מ' וסיפרנו לו על 14 הגרם שהיו ברשותו. הנתון לא הרשים במיוחד, לאור העובדה שהמארח שלו יושב על העברת 4 טון. 'תפסו לי את המטוס' כך סיפר וניסה להרגיע אותנו.

מאמצינו יחד עם עו"ד הגיעו בפני התובע הראשי ששוכנע כי מ' אינו פושע אלא חייל מצטיין שעישן קצת גראס, בפעם הראשונה בחייו. את שאריות הגראס, מתוך חיסכון לא זרק אלא שמר בתיק שהיה על צווארו תוך שהוא נרדם בדרך לרורה-נבאקה, שם הייתה ביקורת הפתע והאוצר הגדול התגלה. הפגישה הסתיימה בטוב והוחלט לדבר עם התובעת לשחרור על תנאי והקלה באישום. היא בתחילה סירבה בטענה שאין לעשות פריוולגיה לזרים.

לאחר לחץ כבד של התובע היא הסכימה, ולאחר מכן פנינו לשופט, לא לפני שאכלנו איתו יחד ארוחת צהריים. במהלך המשפט התובעת חידדה את עניין נושא דין זהה לכולם והסכימה לשחרור על תנאי של הפושע הידוע מ'. שמחנו מאד וחשבנו כי זהו סוף הסיפור, אך מסתבר שלקבלת אישור לשחרור יש מספר שלבים נוספים.

כרטיס יציאה מהכלא

מעבר לדרישה כי על עובד סוציאלי לאשר כי מ' בעל דירה ועבודה, השחרור המוקדם נבע מהטיעון כי מ' הוא אדם חיובי שעושה לטובת הציבור. כיצד מוכיחים זאת?

1. יש להראות כי הוא אכן פועל לטובת הציבור.
2. יש להוכיח כי הוא אינו בלדר אלא פעל לשימוש עצמי.

סעיף 1 היה קל לפיתרון. גייסנו אוטובוס עם מטיילים מהלובו ונסענו לבית יתומים קרוב, לא לפני שאספנו מתנות ושוקולד בדרך עבור הילדים. נהננו מיום שלם של פעילות וקיבלנו מכתב מראש הבית כי מ' הוא איש שפועל לטובת הציבור.