נשיכת נחש בטיול – מה לעשות וטיפול ראשוני

אתם עוצרים לרגע במסלול טיול, מושיטים יד לתפוס ענף או מניחים רגל על סלע מחומם בשמש – ופתאום אתם מרגישים דקירה חדה. מבט מהיר למטה חושף שני חורים קטנים על העור. נשיכת נחש היא אחד מהתרחישים המפחידים ביותר שיכולים לקרות בטיול, אבל הידע הנכון יכול להפוך אותה ממצב פאניקה למצב שניתן לנהל בצורה אפקטיבית.

נשיכת נחש בטיולים, או לעיתים גם מה שמטיילים מכנים "עקיצת נחש", היא אירוע שמתרחש לרוב באופן פתאומי וללא אזהרה ברורה. במהלך שנות הפעילות שלנו בשטח במגנוס, ראינו מצבים שבהם נחש מכיש גם מטיילים זהירים מאוד, ולכן ההבנה של הדקות הראשונות היא קריטית.

במאמר הבא נסביר לכם על נחשים נפוצים בישראל, אילו סימנים מעוררים חשד ומה צריך לעשות בשטח.

נחשים בישראל: מי מסוכן ומי לא?

בישראל מתרחשות מדי שנה בין 200-300 מקרים של נשיכות נחש, רובם בעונות האביב והקיץ כאשר הנחשים פעילים יותר. החדשות הטובות? אחוז התמותה מנשיכות נחש בישראל נמוך מאוד – פחות מ-1%, בזכות טיפול רפואי מהיר ונכון. אבל להגיע לטיפול הזה מתחיל בדקות הראשונות הקריטיות בשטח.

אבל לפני שניכנס לטיפול, חשוב להבין את השטח כחלק מהכנה בטוחה לטיול. בישראל חיים כ-40 מיני זוחלים, מתוכם רק שמונה מיני נחשים ארסיים מהמשפחה הצפעונית. את רובם המכריע של המקרים אתם תפגשו את:

צפעון פלשתינה – הכוכב הלא רצוי של השטח הישראלי. נחש בינוני עד גדול (עד 130 ס"ם), בעל צבע חום-אפרפר עם שורת משולשים כהים לאורך הגב. הוא אחראי ליותר מ-90% ממקרי ההכשות הארסיות בישראל. תמצאו אותו כמעט בכל רחבי הארץ – מהגליל ועד הערבה.

צפע מדבר – קטן יותר (עד 70 ס"ם), בעל קשקשים מחוספסים וצבעים שמשתלבים בסביבת המדבר. פחות תוקפני אך הארס שלו עוצמתי לא פחות.

לעומת זאת, רוב הנחשים שתפגשו אינם מסוכנים כלל: נחש החץ השחור (הנפוץ ביותר בישראל), נחש המים, ונחש הסולם – כולם חסרי ארס לחלוטין. הבעיה? ברגע הפחד קשה מאוד להבדיל ביניהם.

בכל מקרה, חשוב להבין שגם תיאור חלקי של הכשה של נחש – צבע, דגם, אזור – יכול לעזור לצוותים שלנו במגנוס לכוון את הטיפול הרפואי עוד לפני שאתם מגיעים לבית החולים.

איך נראית הכשת נחש? זיהוי ראשוני חיוני

הכשת נחש ארסי משאירה לרוב שני חורים ברורים במרחק של כ-8-15 מ"מ זה מזה – אלו סימני הניבים החלולים שדרכם הוזרק הארס. לעיתים תראו רק חור אחד ברור, או שורה של סימנים קטנים נוספים מהשיניים הרגילות.

הכשת נחש לא ארסי תראה כמו שורה של נקבים קטנים וזעירים, שווים בגודלם, ללא שני חורים בולטים. אבל בואו נהיה כנים – ברגעי המתח האלה, קשה לבצע בדיקה מדויקת, ולכן אנחנו תמיד מתייחסים לכל נשיכה כאילו היא ארסית עד שמוכח אחרת.

הסימפטומים שצריך לדעת לזהות

תוך 5-30 דקות הראשונות:

– כאב חריף ובוער באזור ההכשה, שמתגבר עם הזמן.

– נפיחות מקומית שמתחילה להתפשט – וכאן חשוב לסמן!

– אדמומיות וחום באזור.

– הזעה מוגברת.

– חולשה כללית.

סימני אזהרה לפנייה דחופה (תוך שעה-שעתיים):

– נפיחות שעולה מעבר למפרק הקרוב.

– סחרחורת או בלבול.

– קשיי נשימה.

– ראייה מטושטשת או כפולה.

– בחילות והקאות חזרות.

– דופק מהיר וחלש.

– דימומים מהפה, אף או חניכיים.

אם אתם רואים את הסימנים האלה – המצב דחוף ביותר.

אגב, רבים מהמטיילים מחפשים ברשת “הכשת נחש תמונות” כדי להבין איך נראה האירוע בשטח, אך חשוב לזכור שהתמונה לא תמיד מספרת את כל הסיפור – ולכן כפי שאמרנו, נתייחס לכל נשיכה כאילו היא ארסית עד להוכחה אחרת.

מה לעשות ברגעים הראשונים? פרוטוקול ההישרדות

שלב 1: נשימה עמוקה ותנועה מינימלית

ברור שזה קשה, אבל הרגעה היא הפעולה הקריטית הראשונה. למה? כי תנועה ופאניקה מזרזות את זרימת הדם ומפיצות את הארס מהר יותר בגוף. מייד אחרי נשיכת נחש בטיולים – בין אם מדובר על עקיצת נחש שנתפסת בטעות כלא מסוכנת, ובין אם זו הכשה של נחש ארסי – הדבר החשוב ביותר הוא לצמצם תנועה. כאשר נחש מכיש, כל תזוזה מיותרת מגבירה את זרימת הדם ועלולה להפיץ את הארס מהר יותר.

– הרחיקו את עצמכם מהנחש (הוא לא ירדוף אחריכם).

– שבו או שכבו במקום מוצל.

– שמרו על האיבר המוכש נמוך מגובה הלב.

– נשמו לאט ועמוק.

שלב 2: הפעילו עזרה מיידית

חייגו מיידי ל-101 או 1221 (מד"א). זה לא "נראה איך זה מתפתח" – זה עכשיו.

מה להגיד למוקדן:

– מיקום מדויק (פתחו GPS אם צריך).

– תיאור הנחש: גודל, צבע, תבניות על הגב.

– מתי קרתה הנשיכה (שעה מדויקת).

– מצב הנפגע: הכרה, נשימה, סימפטומים.

אם אתם מטיילים באזורים מרוחקים או בחו"ל, מערכת האיתור והחילוץ של MAGNUS פועלת 24/7 ומחוברת לרשת עולמית של אנשי מקצוע. במצבי חירום רפואיים נידחים, השנייה משנה – service@magnus.co.il או שליחת מיקום מדויק עם מכשיר לווייני יכולים להציל חיים.

שלב 3: טיפול ראשוני נכון בשטח

כעת בואו נעבור על הפעולות המעשיות:

עשו:

1. שטפו את האזור במים רגילים ונקיים – לא צריך סבון, לא צריך חיטוי בשלב זה. מים פושרים בלבד.

2. הסירו כל דבר הדוק מהאיבר – שעונים, טבעות, צמידים, נעליים או בגדים צמודים. הנפיחות תגיע במהירות ואלה יהפכו לחונקים מסוכנים.

3. סמנו בעט את קו הנפיחות – שרטטו קו סביב הנפיחות וכתבו את השעה. זה נתון קריטי לצוות הרפואי להבנת קצב ההתקדמות.

4. בטיפול בשטח במקרי הכשות נחשים, אחת הטעויות הנפוצות היא להתחיל ללכת כדי "לחפש קליטה". זה מסוכן. הישארו יציבים, בצל, ואל תזיזו את האיבר הפגוע.

4. צלמו את הנחש – רק אם זה בטוח לחלוטין! מרחק של 3-4 מטרים לפחות. הזיהוי עוזר להחליט על סוג הסרום.

5. שמרו על חום גוף – כסו את הנפגע בשמיכה או בגדים, גם אם חם בחוץ. ההלם עלול לגרום לירידת חום.

אל תעשו בשום פנים ואופן:

– ❌ לא לחתוך את ההכשה ו"למצוץ" את הארס – זה מיתוס מסוכן מסרטים.

– ❌ לא להדק חוסם עורקים (טורניקט) – זה יגרום לנזק רקמות חמור.

– ❌ לא לשטוף באלכוהול או חומרים כימיים.

– ❌ לא לתת משככי כאבים, אלכוהול או קפאין.

– ❌ לא להניח קרח ישירות על ההכשה.

מה זה בדיוק "פסים לימפטים"?

שמעתם את המושג בהדרכות? פסים לימפטים או "לחץ אימוביליזציה" זו טכניקה של כריכת האיבר בתחבושת גמישה מלחיצה בינונית (כמו לחבוש נקע) + סד לאימוביליזציה.

הרבה מטיילים מכירים את המונח פסים לימפטים מסרטונים ברשת, אך חשוב להבין שהטכניקה הזו פותחה בעיקר להכשות של נחשים אוסטרליים בעלי ארס עצבי. בישראל, שבה מרבית ההכשות הן של צפעונים בעלי ארס המוליטי, היישום של השיטה פחות יעיל ועלול להיות מבלבל בשטח.

חשוב לדעת: בישראל, רוב הפרוטוקולים הרפואיים לא ממליצים על טכניקה זו לנשיכות צפעון, מכיוון שהיא יעילה יותר לארסים נוירוטוקסיים (כמו אצל נחשים באוסטרליה) ולא לארסים המוליטיים של הצפעונים שלנו. אז אם אין הנחיה ספציפית מהמוקדן או מצוות רפואי – אל תחבשו.

דברים שכדאי לדעת מראש: מניעה היא המפתח

רוב נשיכות הנחש מתרחשות כי מישהו לא ראה או ניסה לטפל בנחש. הנה איך למנוע:

בטיול:

– הליכה עם מקלות הליכה שמרעישים קצת – נחשים מרגישים רעידות.

– נעליים סגורות וגבוהות, מכנסיים ארוכים.

– תשומת לב מוגברת בשעות השקיעה והלילה (נחשים ליליים).

– הסתכלות לפני ישיבה על סלע או קרקע.

– אי הכנסת ידיים לחורים או מתחת לאבנים.

במפגש עם נחש:

– עצרו מיד ותיסגו לאחור לאט.

– תנו לו מרחב לברוח – הוא מעדיף את זה.

– לעולם לא תנסו לתפוס, להרוג או "להזיז" אותו.

סיכום: הידע שלכם הוא תרופת החירום הראשונה

נשיכת נחש בטיול היא אירוע נדיר אבל אפשרי. הידע המעשי הזה יכול להפוך אותו ממצב פאניקה לניהול אפקטיבי:

✅ זהו את הסימנים המוקדמים.

✅ הישארו רגועים ומזעו תנועה.

✅ חייגו לעזרה מיידית – אל תחכו.

✅ טיפול נכון בשטח: שטיפה, הסרת חפצים, סימון נפיחות.

✅ הימנעו מטיפולים עממיים מסוכנים.

זכרו – הזמן הוא הגורם הקריטי. אין "להמתין ולראות איך זה מתפתח". טיפול רפואי מקצועי תוך שעה-שעתיים הוא המפתח לתוצאה טובה.

מטיילים באזורים מרוחקים בארץ או בעולם? מערכת האיתור והחילוץ של MAGNUS פועלת 24/7 עם רשת בינלאומית של אנשי קשר מקצועיים בכל נקודה בגלובוס. במצבי חירום רפואיים, תאונות או אובדן דרך – הצוות שלנו מאויש ומוכן. צרו קשר: service@magnus.co.il או בדקו את השירותים שלנו מראש. כי הכנה נכונה מתחילה עוד לפני שיוצאים לדרך.

טיול בטוח הוא טיול מוכן. תהנו מהטבע, אבל תדעו מה לעשות כשהוא מפתיע אתכם.

שאלות ותשובות על הכשות נחשים

1. האם אפשר להידבק מזיהום אחרי נשיכת נחש?

כן. גם אם מדובר בנחש לא-ארסי, החיידקים שבפיו עלולים לגרום לזיהום. בכל מקרה של נשיכה חשוב להגיע לבדיקה רפואית.

2. האם הכשה יכולה לא להכאיב מיד?

כן. יש הכשות שבהן הכאב מתחיל רק אחרי כמה דקות. לכן גם אם הכאב חלש בתחילה, מתייחסים לאירוע כאל הכשה מסוכנת עד בדיקה רפואית.

3. האם נחש מכיש דרך נעליים או בגדים עבים?

במקרים רבים נעליים גבוהות או מכנסיים עבים מפחיתים את חדירת הניבים ואף מונעים חדירת ארס – אבל לא מספקים הגנה מלאה.

4. האם שתיית מים אחרי הכשה מסוכנת?

לא. שתייה מתונה מותרת. רק אל תתנו קפאין או אלכוהול, כי הם מעלים דופק ועלולים להחמיר את פיזור הארס.

5. האם יש טעם לחפש את הנחש אחרי שהוא ברח?

לא. זה מסוכן, מיותר, ולא תורם לטיפול. אם יש תמונה מהירה ובטוחה – מצוין. אם לא, הצוות הרפואי יידע לטפל גם בלי זיהוי הנחש.