חזרה לדף הבית
אחרי שהנחית מטוס חילוץ מפרו: חיליק מגנוס מסכם 30 שנות חילוץ – ומה באמת קורה לנפש הישראלית בטיול הגדול
כשהמטוס שנשא 180 מטיילים ישראלים מפרו נחת בשלום, חיליק מגנוס לא מיהר לנוח. עבור מי שנחשב כבר שלושה עשורים לכתובת האחרונה של ישראלים במצוקה מעבר לים, זו הייתה עוד נקודה בשרשרת אינסופית של חילוצים – פיזיים, נפשיים, ואנושיים.
בראיון ל־הארץ, מגנוס חוזר להתחלה: הימים שבהם הבין שהבעיה הגדולה של המטיילים הישראלים אינה רק תאונות או היעלמויות – אלא פגיעות נפש, בעיקר כתוצאה משימוש בסמים. “בהתחלה אף אחד לא קרא לזה ככה”, הוא אומר. “לא דיברו על פגועי סמים. דיברו על ‘פלופים’, על מי שנשבר. אבל אלה היו פגיעות נפש של ממש”.
הודו כבר לא בראש
אם בעבר הודו נחשבה ל”בירת” מקרי השבר הנפשי של מטיילים ישראלים, היום התמונה השתנתה. דרום אמריקה, ובעיקר אזורים מסוימים בפרו, קולומביה וברזיל – מובילים בכמות מקרי החירום הנפשיים. “השילוב של חופש מוחלט, סמים זמינים וניתוק מהבית – יוצר קרקע מסוכנת”, מסביר מגנוס.
למה הוא כבר לא מטפל בעצמו ב“פלופים”
אחד השינויים הגדולים שעברו עליו לאורך השנים הוא ההבנה שיש גבול ליכולת האישית. “פעם הייתי מטפל בכל מקרה בעצמי. היום אני כבר לא יכול – ולא צריך”, הוא אומר. כיום מגנוס עומד בראש מערך של צוותים מקצועיים: מחלצים, פסיכולוגים, אנשי שטח ומומחים להתערבות במשבר. “יש מקרים שאתה חייב להגיע אליהם כצוות, לא כגיבור בודד”.
וקנאביס? דווקא הוא הכי מפחיד
אולי ההצהרה המפתיעה ביותר בראיון נוגעת לקנאביס. לא סמים קשים, לא חומרים פסיכדליים – אלא דווקא הקנאביס. “הוא נתפס כבטוח, כלא מזיק”, אומר מגנוס, “אבל אנחנו רואים יותר ויותר צעירים שמפתחים ממנו התקפי חרדה קשים, פסיכוזות, ושברים נפשיים – במיוחד בטיול, רחוק מהבית”.
האיש שאף אחד לא רוצה לפגוש בטיול
לא במקרה מגנוס נחשב לדמות שמטיילים מעדיפים לא לפגוש – כי אם פגשת אותו, סימן שמשהו השתבש. אבל עבור אלפי משפחות בישראל, הוא גם האדם שנתן תקווה ברגעים הכי קשים. “המטרה שלי מעולם לא הייתה להיות מפורסם”, הוא מסכם, “אלא להחזיר אנשים הביתה – בגוף ובנפש”.
אחרי 30 שנות חילוץ, נראה שהסיפור של חיליק מגנוס הוא לא רק סיפור על הצלה – אלא על האחריות של חברה שלמה כלפי הצעירים שלה, הרבה לפני שהם עולים על המטוס.
