כשהטלפונים משתתקים בבת אחת

הודעה אחת שלא נענתה אינה בהכרח מצב חירום. גם שתי הודעות יכולות להישאר ללא מענה בגלל מסלול מרוחק, סוללה חלשה או קליטה גרועה. אבל כאשר עשרות מטיילים מפסיקים ליצור קשר באותו אזור ובאותו זמן, התמונה משתנה לחלוטין.

ביולי 2023 פקדו גשמים כבדים את צפון הודו. בין 7 ל־10 ביולי נרשמו בהימאצ'ל פראדש שיטפונות בזק, מפולות וקריסות תשתית נרחבות. כבישים וגשרים נפגעו, יישובים נותקו ורשתות התקשורת שובשו. מחקר של השירות המטאורולוגי ההודי תיאר את האירוע כאסון טבע משמעותי שנגרם בעקבות גשם רציף וכבד.

בתוך המציאות הזו עלה מספר המבוטחים הישראלים שלא יצרו קשר במשך שתי יממות ליותר מ־70. צוות חילוץ של MAGNUS נערך לצאת לצפון הודו, במקביל לפעילות מול אנשי קשר וצוותים מקומיים. באותו שלב לא היה מידע על נפגעים ישראלים, וההערכה הייתה שרבים מהניתוקים נגרמו בגלל קריסת תשתיות התקשורת וחסימות הדרכים.

ניתוק קשר אינו אבחנה

אחד האתגרים באירוע רחב־היקף הוא שהמונח "מנותק קשר" כולל מצבים שונים מאוד.

מטייל אחד יכול לשבת בבית הארחה בטוח ללא חשמל. מטיילת אחרת עשויה להיות תקועה מאחורי מפולת. קבוצה שלישית יכולה להמשיך במסלול מבלי לדעת שמשפחותיה מחפשות אותה. לצד כל אלה עלול להיות גם אדם פצוע שאינו מסוגל ליצור קשר.

לכן הצעד הראשון אינו לשלוח מיד חוליה לכל שם ברשימה. תחילה צריך להפוך רשימה של נעדרי קשר לתמונת מצב מסודרת.

ליצור סדר בתוך מאות פיסות מידע

בני משפחה מוסרים לעיתים מידע חלקי: שם של כפר שנשמע בשיחה, צילום מהיום הקודם, הזמנה של בית הארחה או מסלול שתוכנן לפני שבוע. כל פרט כזה יכול להיות משמעותי, אבל רק לאחר שמצליבים אותו עם מידע נוסף.

באירוע כזה נבנה לכל מטייל או קבוצה כרטיס מצב:

• מועד הקשר האחרון;
• המיקום האחרון הידוע;
• המסלול המתוכנן;
• מצב רפואי ותרופות קבועות;
• פרטי לינה ותחבורה;
• שמות של מטיילים נוספים;
• אמצעי תקשורת וסוללה;
• שינויי תוכנית שנמסרו למשפחה.

לאחר מכן מדרגים את רמת הדחיפות. אדם עם מצב רפואי, מטייל שיצא למסלול שנפגע או קבוצה שהייתה אמורה לחזור לפני זמן רב יקבלו קדימות על פני מי שנמצא ככל הנראה במלון באזור שבו קיימת הפסקת חשמל כללית.

לפעמים האיתור מתבצע בלי להגיע אל המטייל

חיפוש מטיילים אינו תמיד סריקה רגלית. באירועי טבע רחבים, חלק גדול מהעבודה נעשה באמצעות שרשרת של אנשי קשר: בעלי גסטהאוסים, נהגים, מדריכים, בתי חב"ד, מוקדי משטרה, בתי חולים, חברות תחבורה ומטיילים אחרים.

שיחת טלפון לבעל אכסניה יכולה לאשר שקבוצה שלמה בטוחה. נהג מקומי יכול לדווח שהכביש לכפר חסום אך התושבים אינם בסכנה. תמונה שנשלחה ממכשיר של מטייל אחר יכולה לספק מיקום עדכני למי שאיבד את הטלפון שלו.

כל אימות כזה מצמצם את הרשימה ומאפשר להפנות משאבים לאנשים שעדיין קיימת לגביהם אי־ודאות אמיתית.

האתגר הכפול: להגיע לשטח כשהכבישים חסומים

מזג האוויר בצפון הודו לא רק ניתק את המטיילים — הוא גם הקשה על מי שניסה להגיע אליהם. שיטפונות ומפולות חסמו צירים, וגשרים נפגעו. הרשויות נדרשו להשתמש במסוקים ובסירות גומי כדי להגיע לאזרחים שנתקעו באזורים שונים.

במצב כזה צוות חילוץ צריך לעבוד בשתי שכבות: צוותים מקומיים שמכירים את הדרכים והחלופות, ומרכז שליטה שמרכז את המידע, מתקשר עם המשפחות ומונע מצב שבו כמה גורמים מחפשים את אותו אדם בעוד אחרים אינם מקבלים מענה.

מדוע לא נכון לפרסם מיד רשימת נעדרים?

הרצון לפרסם שמות ותמונות מובן, אבל פרסום בלתי מבוקר עלול לייצר מידע כפול, דיווחי שווא וטלפונים רבים שמעמיסים על מוקדי החירום.

לפני פרסום ציבורי יש לוודא שהמשפחה מאשרת זאת, שהפרטים מדויקים ושקיים ערוץ מסודר להעברת מידע. אחרת, תמונה ישנה או מיקום שגוי עלולים לשלוח אנשים טובים לכיוון הלא נכון.

מה לעשות כאשר בן משפחה מנותק קשר בהודו?

ראשית, יש לבדוק האם באזור קיימת תקלה רחבה בתקשורת או אירוע מזג אוויר. לאחר מכן יש לרכז את המידע במסמך אחד ולא לפזר גרסאות שונות בין כמה מוקדים.

כדאי להכין צילום דרכון, תמונה עדכנית, מספר טלפון מקומי, מסלול מתוכנן, פרטי ביטוח, מצב רפואי, שמות השותפים לטיול והמועד האחרון שבו התקבל מידע אמין. אין צורך לחכות ל"ודאות" שמדובר באסון; אפשר להתייעץ מוקדם ולהחליט יחד האם נדרש לפתוח אירוע.

הלקח מהשיטפונות: תקשורת היא ציוד בטיחות

מטיילים רבים משקיעים בנעליים, בתיק ובמעיל, אבל מסתמכים על טלפון סלולרי כאמצעי הקשר היחיד. באזורים הרריים, ובעיקר בזמן אסון טבע, הטלפון יכול להפוך בתוך דקות למצלמה ללא רשת.

מפות לשימוש ללא אינטרנט, סוללה חיצונית, שיתוף מסלול ואמצעי תקשורת המתאים לאזורים ללא קליטה אינם אביזרי נוחות. הם עשויים לקצר משמעותית את הזמן שבין תחילת האירוע לבין הרגע שבו המשפחה יודעת שהכול בסדר.

אירוע מנותקי הקשר בצפון הודו המחיש שחילוץ מתחיל הרבה לפני שמגיעים לשטח. הוא מתחיל ביכולת להבחין בין עשרות ניתוקים שנגרמו מקריסת תשתית — לבין המקרה הבודד שבו מישהו באמת זקוק לעזרה מיידית.