לגליזציה

מאת: חיליק מגנוס

על מנת לדון בנושא הלגליזציה יש להרחיב מעט את הדיון וכהתחלה אתייחס לכמה מושגים ונתחיל בסמים.

איני מבקש לספר לכם על הסמים, לגייס אתכם לאיזו אג'נדה או לזעזע אתכם בסיפורים אודות תקלות.

כשאנו באים לדון בנושא הסמים, השאלה הראשונה המתבקשת היא - " באיזה תחום נימצא נושא הסמים"?

והתשובה לא פשוטה, מאחר והמושג סמים נוגע ומשפיע על תחומים רבים, הבריאות, החוק, הרווחה, החינוך ועוד רבים אחרים.

רבותי, הסמים שייכים לתחום אחד - התרבות !

סמים הם חלק משמעותי בהוויה האנושית. לא הייתה חברה אנושית ללא סמים, אין חברה אנושית ללא סמים וגם לא תהיה חברה אנושית ללא סמים!

סמים מלווים את המין האנושי משחר היווצרו וימשיכו איתו עד אחרית.

אין אדם שלא משתמש בסמים – קפאין? ניקוטין? שוקולד? תרופות? סמים?

הגדרת החומר כסם היא שאלה של זמן, מקום ותרבות.

כך שכל אחד מאיתנו משתמש בסמים.

הסמים הם חלק מחיינו ומאחר והם בתחום התרבות האנושית. לכן יש להם השלכה והשפעה על תחומים רבים.

תרבות רבותי! קולטורה למי שלא קלט, היא בלתי שפיטה.

לא ניתן לשפוט תרבות, אתה יכול לאמץ אותה לנהוג על פיה, להשפיע לשינוייה או כל דבר אחר, אך לא לשפוט אותה.

לדוגמא, אם אקח ותכם לניו גיני ונעמוד מול השבט העירום שצבוע בשחור ואדום ושיער כל בני המשפחה מקובץ "לכובע" טרפזי על ראש הגברים, הרי לא עולה בדעתכם ללעוג להם או לספר להם שהם לא נוהגים כראוי ושעליהם להתלבש בחליפות.

כל מי שינסה לשפוט את תרבותם שם ללעג - את עצמו.

תרבות היא בלתי שפיטה.

סמים זו תרבות והוויה אנושית.

אם מישהו מגדיר לכם סמים כבעיה ומציע לה "פתרון" התרחקו ממנו מדובר בכסיל מסוכן.

סמים זו לא בעיה ואין לה פתרון!

כמו שמין זו לא בעיה ואין לה פתרון.

סמים הוא נושא תרבותי דינמי ומותאם לחזות התרבותית במקום ובזמן.

השאלה האם אתה בעד לגליזציה או נגד, היא גניבת דעת.

זו לא השאלה ולא הבעיה ובטח שאינה מוליכה לכוון איזשהו "פיתרון".
שאלה זו מפנה אותנו מהעיקר.

לגליזציה?

על מה אתם מדברים?

ארצנו רוויה בסמים ובמיוחד בקנאביס.
אין בית ספר ללא סמים, אין יחידה צבאית ללא סמים ואף אין בר או מסיבה או חתונה ללא סמים.

יש לכם את האפליקציה להזמנות? אז תזמינו. זה יגיע מהר יותר מהפיצה.הכנסו והוסיפו את הקוד המתאים תקבלו את הצ'ארס שלכם עם תוספות, קוק או סתם MD ואולי תרצו קצת קטמין?

השאלה אם להכריז על לגליזציה אינה רלוונטית עוד.
זה אולי לא לגאלי אך לגיטימי לחלוטין מבחינת המשתמשים.

לפני שניגשים לנושא יש לדון במטרה ולהגדירה.
הגדרת המטרה משפיעה על התוצאה.
המטרה חייבת להיות בעלת יכולת השגה.

לפני שנגדיר את המטרה נעשה הפסקה ונעסוק בקנאביס.

שמעתם על קנאביס רפואי?

לי במושב יש ערוגות של פטרוזיליה רפואית. זה כמו כל פטרוזיליה אך שלי רפואית...

כמו שאין פטרוזיליה רפואית אין קנאביס רפואי.

אלה הגדרות משווקות כמו ירוק וטבעי.

מושגים שלא מגדירים את תכונות החומר. כמו "סולר ירוק" ו"בתים ירוקים" אלה הם מושגי שיווק.

קנאביס זה קנאביס. מה שמפיקים ממנו ואילו שימושים עושים בו זו שאלה אחרת.

לקנאביס תכונות מיוחדות והשפעות טובות רבות הניתנות ליישום ברפואה.

אלא מה?

עד היום אין רופא שיודע לרשום מינון לקנאביס... את המינון קובע החולה והוא מתחלק עם התרופה עם כל השכונה.

זו עדיין לא תרופה במובנים הרגילים ואנו מצפים שהרופאים והרוקחים יעשו בקנאביס שימוש להפקת תרופות מועילות שיסבו לנו בריאות ושמחה עד 120.

קנאביס, וכן, גם זה הניקרא רפואי, הוא סם עם השפעות פסיכואקטיביות הגורם נזק לא מועט.

הקנאביס הוא אומנם לא הסם המסוכן ביותר לשימוש, אך הוא בהחלט הנפוץ ביותר. לא תתפלאו לשמוע שהוא מסב לנו את מירב הנפגעים הנפשיים כתוצאה משימוש בסמים,

אומנם אחוזי הנפגעים הנפשיים מחומרים אחרים גדולים יותר, אך המספר המוחלט הגדול ביותר בין הנפגעים יהיה מקנאביס כי גם כמות המשתמשים המוחלטת בקנאביס היא הגדולה ביותר.

2% מאלף הם הרבה יותר מ5% מעשרה.

אם כך הבה נשוב למטרה – המטרה היא למזער נזקים ולהשפיע בפן התרבותי לגידור הנוהג והשימוש בסמים.

על מנת להשיג מטרה זו יהיה עלינו להביא את הקנאביס לשיח ציבורי פתוח, כפי שמדברים בתאונות דרכים, אלכוהול או סיגריות.

השיח הציבורי חייב להיות מוזן בבסיסו במידע ממשי ולא ב"רכילות" השיווקית הכל כך נפוצה וקליטה על ידי המשתמשים בעיקר.

במהלך השנים האחרונות אנו נוכחים בהתקפת שיווק עצומה הנעשית בידי גורמים כלכליים שמגלגלים מיליארדים.

לחברות הכלכליות עצמה המנוצלת לעבודה לוביסטית ושיווק.

הקנאביס נעשה בעל ערך אלקטוראלי...

על כן, פוליטיקאים מעצימים את חשיבותו ותומכים בדעת הציבור.

אין שבוע מבלי שבעיתון מפורסם לא תתפרסם כתבה על נפלאות הקנאביס – איך זה הציל את האומלל, איך מנעו "הרשעים" את הקנאביס מזה או אחר.

אנו מופצצים "במחקרים" שמאחוריהם אנשי הגידול והצימוח של החברות המפיצות ומוכרות את הקנאביס ומוצריו.

אלה לא כתבות רגילות. יש לי חשד שאלו כתבות משווקות המתפרסמות בתשלום על ידי גורמים המשווקים לנו קנאביס

חברות הקנאביס מגלגלות מיליארדים ויש להן את האמצעים והאינטרס לשווק לנו את הקנאביס

הן עושות שימוש במושגים של "קנאביס רפואי" ובגיוס דעת הקהל.
דעת קהל היא קרקע פורייה הממתינה לגיוס, ורבבות המשתמשים נענים ליחצנות זו במקהלה של תמיכה.

ולא רק זאת, המאמינים מפיצים בינם לבין עצמם "מידע" שהוא אינו שיווקי – כלומר ה"אמת הטהורה" מידע זה "עושה" סיבוב בינם לבין חבריהם ומקובל עליהם כאמין במיוחד.
אלא מה? הוא ממש לא מבוסס על מחקרים או עובדות מדעיות.
מידע זה הופך את המשתמשים למשווקים אגרסיביים.

חברות השיווק והיצור של הקנאביס "גייסו" מובילים חברתיים לעמוד (בתשלום משמעותי) בראש החברות כך נימצא שם רמטכ"ל לשעבר, מפכ"ל ומי לא .
כל זאת לשדר לכולנו שהשימוש לגיטימי ושמדובר ברפואה ולא בסמים.

העובדות בשטח, מאז תחילת השיווק במהלך השנים האחרונות, אנו עדים לעליה משמעותית בכמות הנפגעים ובירידת גיל המשתמשים והנפגעים .
בצבא זה הגיע עד לשימוש גם בשעת הפעילות המבצעית.

מזה כשישים שנה שהעולם "לוחם" בסמים.

והתוצאות? כל הנעשה במקרה הטוב, הפיק אפס תוצאות נמדדות. במקרה הקשה, עשייה זו רק קידמה את הפצת הסמים.

כך עולה מהדו"ח של ארגון האומות המאוחדות ללחימה בפשע ובסמים אשר סיכם 50 שנות פעילות.

במחקר מעניין אחר, מצאתי שהגורם היחיד אשר קשר פעולה עם תוצאה נמדדת, היה ניסיון שנעשה בתחום המודעות.

מצאו שבשכונה מסוימת בברוקלין היו נפגעים רבים ומשתמשים רבים (בקנאביס) בודדו את השכונה ו"הפגיזו" את בתושבים בתרגילי מודעות .
לאחר שנה מצאו שכמות הצרכנים והנפגעים הצטמצמה ב 30%.
המשיכו בפעולה שנה נוספת ולא קיבלו שינוי מספרי.
בשנה השלישית חדלו את הפעולה ובתום השנה מצאו שחזרו לכמות המשתמשים והנפגעים הראשונית.

(דרך אגב מכאן לקחתי את הרעיון להקמת הבית החם בהודו – שבפעילתו צימצם משמעותית את כמות הנפגעים)

מודעות הוא מושג כביכול חמקמק, אך מסתבר ששיח ציבורי פתוח המבוסס על מסד מידע אמין הוא נדבך מודעות ממשי, כלומר, על מנת ליצור ולשמור מודעות גבוהה וכפועל יוצא מכך רמת סכנה וכמות נפגעים נמוכה, יש לפעול לשימור וקיום מודעות ציבורית גבהה. מודעות ניתן להשיג על ידי קיום שיח פתוח מבלי שיהיה צורך לשכנע את המאזין, לרכוש את דעתו או להוליכו לתובנות מתבקשות . עצם קיום השיח הוא המפעיל מודעות גבהה.

מודעות גבהה - שווה –סיכון נמוך.

סיגריות לדוגמא – אין איש שמעז לעשן במסעדה ולא תופתעו לדעת שאין כלל פקח במסעדה.

איש לא יעשן היות והציבור, שיצרו אצלו מודעות וכתוצאה מכך נבנה "גידור", יפנה בזעם למעשן וידרוש ממנו לצאת את המסעדה.

לכך קוראים גידור ציבורי – גידור הוא חוק, תקנה נוהג או כלל שהציבור אוכף.

דבר זה נמנע מאיתנו בהקשר עם השימוש בקנאביס, ולא בכדי.
יש מי שיש לו אינטרס שגידור כזה לא יתרחש.

לא קבענו בשיח הציבורי למי מותר להשתמש? כמה? מתי? איפה? באיזה גיל? האם מותר לנהוג לאחר שימוש?

על מי מוטלת האחריות? למי אסור להשתמש? ומתי? האם לנשים בהריון מותר? מי יכול למכור? כמה? למי? היכן? כיצד בודקים? מה הוראות השימוש? מה ההגבלות? ועוד.

כל אותם נושאים לגידור ציבורי מוסתרים מאיתנו בשאלה המיותרת .... לגליזציה?

רבותי הניחו ללגיטימציה להפוך ללגליזציה ובנו מערך שיפתח שיח ציבורי מבוסס ופתוח.

כך תשיגו את המטרה של מיזעור נזקים וקבלו השפעה תרבותית, ערכית ומוסרית.

וכי למי אין דעה או רצון להשפיע על התרבות, הערכים והמוסר בו אנו מבקשים לחיות ולגדל את צאצאינו?

לנו החובה והזכות לעשות ולהשפיע כדי לעצב את חברתנו בשיח הציבורי כך שיעניק לנו חוסן, מוסר ערכים וחזון תרבותי לדור הבא.

את ההשפעה על תרבותנו והקניית ערכים אפשר להתחיל ולעשות בכל בית בכל גן , ב"ס, בצבא או כל סביבה ציבורית.

ולכל אחד מאיתנו עניין להשתתף בשיח זה. דעתו של כל אחד חשובה ודרושה.

יש לפעול ולהוליך שיח ציבורי ולתת בידי הציבור מידע אמין ומבוסס כתשתית לשיח כזה .

כאשר המודעות הציבורית תשמר, תפחת רמת הסיכון בשימוש החברתי בקנאביס כמו גם בסמים אחרים.

חברתנו תצא נישכרת ובגדול.

זו האחריות המוטלת על מובילי העשייה הציבורית. בתמיכה ראויה ושיתוף פעולה רחב ניתן להשיג מטרה זו.