הכנה למטיילים: התמודדות עם מצבי חירום

טעות בניווט

לפני יציאה לשטח יש לאסוף את כל המידע לגבי המסלול אותו בחרתם לעשות: עונה מומלצת, תנאי מזג אוויר, זמן צפוי וציוד רלוונטי. עם זאת גם אם נערכתם מראש תבחינו כי תנאי שטח משתנים, מסלולים נמחקים בשל גשמים ושלגים לצד שלל גורמים חיצוניים. מהרגע בו הבנתם כי איבדתם את הדרך יש לעצור, ולבחון אפשרות לשחזר צעדים באמצעות סימני דרך או שילוט רשמי. במידה ואין אפשרות שכזו, התחילו לכמת ציוד, מזון ומים. במקרים של תנאי מזג אוויר קיצוניים יש לנסות ולאתר מכסה במטרה לשמור על טמפרטורת הגוף.  ככלל עדיף להישאר במקום, במידה וזזתם נסו להשאיר רמזים בשטח לאיזה כיוון הלכתם (כאלה הנראים גם מהאוויר) פעולה המסייעת באיתור. התניידו בתנאי יום ובזמן החשיכה נצלו זאת למנוחה, במידת האפשר בחרו לצאת מלכתחילה למסלול עם מדריך מקומי שמכיר את תנאי השטח וההתנהלות.

תנאי מזג אוויר קיצוניים

בחינה של תנאי מזג האוויר באזור תאפשר לכם להיערך מראש לשינויי אקלים והבדלי טמפרטורה משמעותיים מאלו שאתם מכירים בארץ. רק שיש להבחין בין שני מצבים האחד בו התארגנתם מראש ומזג האוויר הפתיע אתכם, לבין הצטיידות מראש שהייתה מוטעית. בעקבות כל אחד מהמצבים יתכן ותחשפו למכות חום/קור או התייבשות. מכת חום מתאפיינת בחוסר יכולת של הגוף לקרר את עצמו לרוב לאחר מאמץ פיזי. מכת קור נגרמת כתוצאה מחשיפה לקור לאורך זמן ותורגש תחילה בעיקר באזורים הפריפריאליים של הגוף. בכל תנאי מזג אוויר יש לוודא שתייה מרובה בעיקר אם אתם צפויים לעלות לגובה. הדרך העיקרית להתמודדות עם מזג האוויר באשר הוא תהיה הצטיידות נכונה והיערכות.

דוגמאות-

ביגוד "שיטת השכבות"- מתחילים עם שכבה בסיסית וקלילה לנידוף זיעה. בעוד במזג אוויר קר זו רק ההתחלה, במזג אוויר חם ביגוד זה מסייע להתקרר. שכבת הביניים, לרוב מבוססת פליז או צמר לשמירה על חום הגוף. במזג אוויר חם ניתן לשים שכבה דקה מעל לבסיס להגנה מקרני השמש. בתנאים קרים במיוחד יש להצטייד בשכבת חוץ הכוללת מעיל ואף שכבה נוספת. יש לוודא עמידות לרטיבות ובשום שלב לא לסבול מהזעת יתר.

הפסקות- במזג אוויר קר יש לוודא כי ההפסקות שנעשות קצרות כדי להימנע מנפילת חום הגוף ואף לשים עוד שכבת ביגוד. המאמץ הפיזי הכרוך בהליכה, טיפוס וכו׳ מסייע במניעת היפותרמיה. בתנאי חום יש לשהות בצל.  

אוכל ושתייה- במזג אוויר קר, כדאי לדאוג לתפריט המכיל יותר חלבונים ושומנים המתפרקים לאט יותר בגוף ולהצטייד בחטיפי אנרגיה. במים מומלץ להצטייד בכמות עודפת בכל מזג אוויר.    

ציוד הישרדות- אולר, פנס, גפרורים, משרוקית, שמיכת חירום ותרופות, מהווים ציוד הכרחי.

פציעה בשטח

בין אם אתם מטיילים מנוסים או שזהו הטרק הראשון שלכם, אתם עלולים להיתקל בסיטואציה בה מישהו נפצע במהלך הדרך. נקעים ושברים יגרמו להאטה של המסלול עד לעצירה מלאה. על מנת להתמודד יש להיערך מראש ולוודא כי אתם לא יוצאים לטייל לבד (רצוי עם מדריך מקומי) או לחילופין להצטייד בתיק עזרה ראשונה ולחבוש את הנקע/פציעה בתחבושת אלסטית (קיבוע "רך") תוך הליכה איטית. במקרה בו הכאב גדול או שיש חשש שמדובר בשבר או תופעה חמורה אחרת, אין לנקוט בשום פעולה מלבד קריאה לעזרה בטח שלא להזיז את הפצוע ולפעול לקבלת טיפול רפואי.

מחלת גבהים

תופעות של מחלת גבהים עלולות כבר להופיע במקומות העולים על 2500 מטרים ובגבהים של 3500 מטרים ומעלה. בתחילה תרגישו סימפטומים כמו: בחילות, חולשה קלה, עייפות, חוסר תיאבון ועוד, העלולים להופיע בין 6 ל-10  שעות מרגע העלייה. לאחר מכן יתווספו תסמינים קשים  יותר כמו כאבי ראש מסוג לא מוכר עד כדי טשטוש ראייה, קוצר נשימה ותחושת חוסר אנרגיה. ככל שהזמן יעבור כך גם צפוי להחריף עד כדי בצקת ריאות ובצקת במוח עקב הצטברות נוזלים ברקמת המוח שיביאו להפרעות בשיווי משקל, הזיות, בלבול וירידה במצב ההכרה. הסיבה לכל זה היא הירידה בכמות החמצן במקומות הגבוהים- הטריגר למחלה תלוי מאד באופי וקצב הטיול, ככל שעולים בגובה מהר יותר כך עולה גם הסיכוי לפתח את המחלה.

איך מסגלים את הגוף בדרך הנכונה? יש לדאוג להפסקות ושהייה בגבהים שבין 1800 מטרים ל- 2400 מטרים, כדי שהגוף יוכל לייצר יתרה של כדוריות אדומות הפועלות לספיחת חמצן והתמודדות עם לחצים נמוכים. מומלץ שלא לעלות יותר מ- 500 מטרים ביום, ולהרבות בשתייה. במידה ומתוכננת גם לינה בגובה משך ההסתגלות המומלץ ארוך יותר, ואף יש לישון בנקודה נמוכה יותר מזו שהגעתם אליה. בגבהים מסוימים יש לקחת מראש כדורים משתנים (בהנחיית רופא) כבר יום או יומיים לפני העלייה. טיפ נוסף, שיכול להקל את המסע הוא ציוות של "פורטר" אדם שמכיר את השטח ויוכל לסייע לכם בסחיבת הציוד ובכך לאפשר לכם לשים לב לדרך.

זיכרו!

במידה ומופיעים תסמינים של מחלת גבהים יש להפסיק את העלייה מיידית ולרדת בגובה תוך התייעצות עם גורם מקצועי/רופא.

איומים ופליליים

במהלך הטיול תיירים עלולים להיות חשופים לאיומים כמו שוד, עוקצים למיניהם ואפילו חטיפה. יחד עם זאת מספר כללי אצבע יכולים לסייע בהפחתת הסיכון לסיטואציות שכאלה בין אם מדובר בטיול בקבוצה, לא להישאר לבד, להיעזר במדריך מקומי ולאסוף מידע אמין על האזור.

אם פנה אליכם גורם זר או נקלעתם לסיטואציה של שוד לעולם אל תתנגדו, זה לא הזמן להיות הגיבור בטח אם קיימת סכנה לחייכם. כדי להפחית את הסיכוי לכך רצוי שלא להסתובב עם סכום כסף מעבר לזה הדרוש לכם. בנוסף, אין להתפתות (בעיקר אם בחרתם לטייל לבד) לאדיבות של מקומיים או להתעניין בהצעות לרווח של כסף קל, יתכן ואותו גורם שפנה אליכם הספיק לגייס מס' שותפים כדי לנסות ליצור סיטואציה שכלל אינה אמתית במטרה להפעיל עליכם לחץ.

במידה ומצאתם עצמכם מסתבכים עם החוק בשל אי הבנה של מערכת האכיפה או טעות אין לנסות לפעול בשוחד כי זה מה שראיתם בסרטים, או לחילופין לחתום על שום מסמך בשפה שאתם לא מכירים ללא נוכחות של עו"ד.

חשוב לציין, שמירה על בטיחות והיערכות לצד טיול בקבוצה או עם מדריך מקומי תסייע לכם להתמודד עם הלא נודע. במקרה של שהייה בשטח ובאזורים מנותקים מתקשורת ההמלצה היא להצטייד במכשיר לוויני המאפשר 100% תקשורת בכל מקום בעולם ללא תלות בתקשורת סלולרית/אינטרנט. כך שברגעים בהם הלא נודע תפס אתכם לא מוכנים, תדעו שיש דרך ליצור קשר עם כלל הגורמים הרלוונטיים.