גן העדן זה כאן- פיליפינים

קורל קרטנשטיין

מעולם לא עשינו חופשת “בטן-גב” קלאסית. תמיד העדפנו לטייל במקומות שמציעים הרבה טבע, ולהיות בפעילות רוב היום, מאשר לרבוץ על החוף בריזורטים עוצרי נשימה.
כשעומר ואני התחלנו לחשוב על היעד שלנו לירח דבש, לשנינו היה ברור שזאת ההזדמנות המושלמת עבורנו לנסות משהו “אחר” ממה שאנחנו רגילים, ובעקבות הרבה המלצות מחברים - בחרנו פיליפינים למשך שלושה שבועות.

 

 

הפיליפינים, ארכיפלג השני בגודלו בעולם, עם למעלה מ- 000,7 איים (רק 2000 מאוכלסים), הממוקם בדרום מזרח אסיה בקצה המערבי של האוקיאנוס השקט. ישנם איים מרכזיים, המוכרים יותר בקרב המטיילים, המציעים מגוון גדול של פעילויות (אפרט על חלקם בהמשך), וישנם איים אחרים, פחות מתויירים שלרוב הופכים את החווייה בהם להרבה יותר אקזוטית. בכל מקרה, ולא משנה באיזה אי תבחרו לבקר, תגלו איים הרריים, ג’ונגלים המוקפים ברצועות חוף מדהימות עם חול לבן ומים צלולים בגווני כחול -ירוק מהיפים שתראו בחייכם. אך חשוב מכך, שמורות עצומות של שוניות מהיפות בעולם, ובמרחק קטן מקו החוף (מאוד מתאים לשנרקול). עקב האכילס בפיליפינם הוא האקלים שלא צפוי. מדובר באקלים טרופי המלווה בסופות קשות מאוד בכל כמה זמן. במקרה שלנו, וממש במזל, הסופה הקשה שפקדה את הפיליפינים בחודש דצמבר 2017 ,חלפה מהפיליפינים יום לפני שנחתנו במנילה.

 

על מנת להגיע לפיליפינים, צריך לקחת 2 טיסות (העצירה מהארץ לרוב תהיה בבנגקוק או בהונג-קונג). הגענו להונג קונג יומיים לפני חגיגות השנה האזרחית החדשה, נשארנו בה לחגיגות ובוקר למחרת טסנו למנילה, בירת הפיליפינים, הממוקמת באי לוזון.

 

הערה מקדימה - מפאת חוסר זמן, לא הצלחנו לתכנן את הטיול שלנו מבעוד מועד, אלא בעיקר קיבלנו המלצות מחברים שהיו בעונה דומה, אספנו מידע ממדריכים וקראנו באינטרנט. לא הזמנו טיסות מראש וגם לא מלונות. בדיעבד, הסתבר שזה ממש שיחק לטובתנו והגמישות שהיתה לנו הפכה את הטיול שלנו להרבה יותר זורם ומתוכנן נכון (כמה שלא נתכנן מראש, אנחנו לא באמת מבינים איך הדברים מתנהלים עד שלא חווים כמה ימים במקום, ולכן “בשטח” קיבלנו החלטות הרבה יותר טובות ורלוונטיות לגבי המשך הטיול).

 

את שני הלילות הראשונים העברנו במנילה במלון I'm Hotel - מלון ברמה גבוהה, ממוקם טוב, עם בריכה, ארוחת בוקר טובה וחדרים מרווחים.

 

באינטרנט הזמנו כרטיסי אוטובוס לבאנאווי - נסיעה של 10 שעות באוטובוס “סמי-קמה” (יש אפשרות להגיע עם טיסה ולאחר מכן עוד נסיעה של כמה שעות באוטובוס, ולכן נראה שהפתרון של אוטובוס לילה הוא בכל זאת עדיף). הלחיצו אותנו שקפוא באוטובוס ולכן חשוב לבוא מצוידים היטב, והאמת היא שבפועל זה לא היה כך. אה, וגם יש ויפי במהלך כל הנסיעה.

 

נסיעת הלילה עברה בשלום והגענו לבאנאווי, בירת טרסות האורז המפורסמות. בבאנאווי ישנו לילה אחד, במלון Banaue Hotel, מלון פשוט מאוד, עם ארוחת בוקר ומסעדה טובה, והוא האופציה הכי קרובה למלון באזור (שאר אפשרויות הלינה הן בסגנון גסט-האוס).

 

 

אחרי שנחנו קצת במלון, לקחנו מדריך ובאמצעות הטרייסיקל נסענו לבטאד ושם טיילנו במשך כמה שעות בין טרסות האורז (ליטרלי), ובנוסף הגענו למפל גדול ועוצמתי. מומלץ בחום!

 

 

ביום למחרת, התעוררנו לשמיים כחולים ומזג אויר נפלא, ויצאנו לטיול אל המעיין החם. כבר מהיומיים בבאנאווי, הבנו שהגענו למדינה עם אנשים נפלאים, מסבירי פנים ומאוד אדיבים, והתחושה הזאת ליוותה אותנו לכל אורך הטיול שלנו. בשעות הערב עלינו שוב על האוטובוס לנסיעת לילה חזרה למנילה.

ממנילה לקחנו טיסה אל האי בוהול.

 

חשוב לי לציין, שבטרם הנסיעה הכינו אותנו לכך שבכל פעם שעושים “מעבר” בין האיים (וזה קורה לפחות 3-2 פעמים בטיול, אם לא יותר), יש להקצות בתכנון יום שלם לאותו המעבר. לאורך כל הטיול שלנו, לא נתקלנו בשום עיכוב בטיסה, או במעבורת. מה שכן, במידה ויש תדירות נמוכה של מעבורות/ טיסות בין איים מסוימים - חשוב להזמין כרטיסים מראש, או לתכנן את משך השהייה שלכם באי בהתאם לזמינות הכרטיסים.

 

הגענו לבוהול, ונסענו לפנגלאו, שם הגענו לריזורט מדהים, The Bellevue Resosrt ,שעשה לנו סיפתח נהדר לטיול החופים עליו חלמנו. בפנגלאו ישנו שני לילות.

באחד הימים עשינו טיול מחוץ לריזורט, שכרנו אופנוע ונסענו לבוהול לראות את גבעות ה- Chocolate Hills המפורסמות, את קופי הטרסייר (Trasier Monkey) המתוקים, גשר מתנדנד שאורכו 40 מטר העשוי מבמבוק, ולבסוף - טיול לילי לצפייה בגחליליות! היה שווה ביותר.

 

 2 מסעדות מומלצות:
מסעדה איטלקית מדהימה - Giuseppe - שווה!
המסעדה שבריזורט Bee Farm (שימו לב, לא המסעדה שבאלונה ביץ’). מומלץ ללכת בשקיעה.
שמחים ומרוצים, יוצאים לדרך עם המון ציפייה מההמשך, באמצעות מעבורת אל האי סיקיהור.

הגענו לריזורט Coco Grove Beach לשני לילות, וממש לא לקח לנו הרבה זמן לקבל את ההחלטה שאנחנו נישאר כאן עוד לילה.

 

 

המקום פשוט חלומי. חלומי ברמה שקצת קשה להאמין שהמקום הזה אמיתי. חול לבן, מים רגועים וצלולים, עצי קוקוס, חוף פרטי של הריזורט, והתחושה היא שאנחנו לבד כאן לגמרי. השקיעות בריזורט הן מהיפות שראינו בפיליפינים והאוכל פשוט מעולה (ולא יקר).

 

 

את רוב שעות היום החלטנו להעביר בריזורט. יש שמורת אלמוגים בפסיעה מהחוף, כך שניתן לשכור שנורקלים מחנות הצלילה שבריזורט, ופשוט להכנס למים ולראות את כל הקסם הזה שחי לו מתחת למים בסמוך לחוף. כמעט בכל ערב יש הופעות מאוד מושקעות ליד אחת מהמסעדות - מומלץ בחום להזמין מקום לארוחת ערב וליהנות מאווירה מיוחדת.

באחד מהימים בריזורט בחרנו לצאת לטיול יום לאפו איילנד - דרך הריזורט. הטיול לא זול, אבל מחיר סטנדרטי ביחס לשאר הטיולים שיש באזור ובכלל. בכל אופן, זה היה שווה את זה! צללתי בשני אזורים שונים, עם אלמוגים מיוחדים ואפילו יצא לי לראות צבי ים! גם מי שלא צולל, ובוחר לשנרקל, זוכה לראות צבי ים ושמורות אלמוגים. ארוחת הצהריים כלולה במחיר הטיול.

היעד הבא שלנו - קורון.

בחרנו להגיע לקורון בגלל כל מיני סרטונים שראינו על לגונות טורקיז מטריפות, ובגלל אתרי הצלילה המיוחדים שיש באזור, ובין היתר, ספינות טרופות ממלחמת העולם השניה (על אף שלבסוף לא צללנו בכלל, אבל מזל שהגענו לשם, כי זה בהחלט אחד היעדים הקסומים ביותר שיש לפיליפינים להציע, מוזמנים לצפות בתמונות ולהחליט בעצמכם).

 

הדרך שנראתה לנו הטובה ביותר לקורון, היתה באמצעות מעברות ערב לדומגואטה (40 דקות בערך) + נשארנו לישון ללילה, ועל הבוקר טיסה לסבו. לאחר המתנה של שעה וקצת בסבו, עלינו על טיסת המשך לקורון. באופן מפתיע ולא צפוי (לפחות מאיך שהכינו אותנו) הטיסות הקדימו, כך שהגענו לקורון מוקדם מהמתוכנן.

 

אי אפשר שלא לציין את החוויה המדהימה שחווינו בטיסה מעל אזור האי פאלאוואן והסביבה: שמיים בהירים, איים הפזורים אקראית על הים הכחול, וכל אחד כזה מוקף בסרט טורקיז זוהר, ורק גורם לך לרצות להיזרק על רצועת החוף הלבנה וליהנות מהשמש המלטפת.

ואם חשבנו שהטיסה גרמה לנו להתרגשות ופרפרים בבטן, או אם בכלל חשבנו שאת השיא של הטיול כבר עברנו בסיקיהור - מצחיק להיזכר כמה עוד לא ידענו מה מצפה לנו...

לאחר חצי שעה של נסיעה משדה התעופה באמצעות וואן של הריזורט, הגענו לנקודה במפרץ, שם חיכתה לנו סירה, שלקחה אותנו עד לריזורט. ועכשיו, נסו לדמיין לעצמכם:

רק אתם, על הסירה, שטים במפרץ שפתאום הופך לים הגדול, מתקרבים אט אט אל הריזורט. מים צלולים, שקטים שקטים, שמיים כחולים ושמש מלטפת, איים מסביב, בקתות עץ על קו המים מולכם, וצוות של עובדי הריזורט מקבלים את פניכם בשירה ונגינה. יורדים מהסירה, מקבלים מגבת קרה, משקה פירות אלכוהולי, עוגיות ועוד ועוד.

וזה בדיוק מה שהיה. למה כל הטוב הזה מגיע לנו? אז בקיצור, הגענו לשלושה לילות בריזורט El Rio Y Mar.


כהרגלנו, לאחר סיור בריזורט, לקחנו את ציוד השנירקול שלנו ונכנסנו למים הצלולים לצפות בלהקות של דגים ובהרבה אלמוגים יפים. הריזורט מושקע מאוד, יש בו חנות, ציוד צלילה, סוכנות טיולים, מסעדה עם אוכל מעולה, חדר פינג פונג, כדורעף כל יום אחרי הצהריים, קיאקים, סאפ, ספא על המים ועוד ועוד.

 

הריזורט מציע מגוון טורים, במחירם משתנים בהתאם לגדול הקבוצה. החלטנו לצאת לטור עם עוד 4 אנשים נוספים מהריזורט, כך שהמחיר לאדם היה סביר (מחיר הטור כולל ארוחת צהריים). הטור היה מושקע מאוד וכלל מספר יעדים, ובין היתר, מעיין חם, לגונות שונות, ותצפיות שעד היום אני מתקשה להאמין שראיתי בעצמי. מזמינה אתכם להתרשם מהתמונות הבאות:

 

אחרי ימים כל כך עוצמתיים בקורון, ועם הרבה חשק לחזור בדיוק לאותו המקום בעתיד, עזבנו את הריזורט (כמובן שעל טקס הפרידה צוות המלון לא פסח, וכיבד אותנו בנוכחותו ובשירתו) ונסענו לכיוון המעבורת לאל נידו.

שימו לב - יש 2 מעבורות מקורון לאל נידו: האחת מהירה (כ-5.3 שעות) והשניה איטית מאוד (ב-8 שעות).

מומלץ להזמין כרטיסים למעבורת המהירה מבעוד מועד דרך הסוכנויות בקורון (בדרך כלל הכרטיסים נגמרים מהר ולא ניתן לשריין מקום). בשעה טובה הגענו לנמל באל נידו, שבאי פאלאוואן, ומשם לקחו אותנו נציגי הריזורט בסירת מנוע לריזורט הבא: Cauayan Island Resort.

בקרבת אל נידו, יש מספר איים שהם די קטנים בגודל שלהם, ובהם ריזורטים מאוד יוקרתיים, שלרוב יש להזמין מקום מספר חודשים מראש. יש כל מיני הבדלים קטנים בין הריזורטים השונים. אנחנו קיבלנו המלצות על מספר ריזורטים (למשל מטינלוק, אפוליט, קאוואיאן), אך לבסוף החלטנו ללכת עליו. 

 

כפי שכבר ציינתי לא פעם במהלך הכתבה, כמעט בכל מקום אליו הגענו הרגשנו שהגענו לשיא של הטיול, ולמקום הבא יהיה מאוד קשה להתעלות על מה שזה עתה חווינו. אז הנה. שוב התבדיתי. פשוט לא להאמין לאן הגענו. זה באמת המקום הכי אקזוטי שראיתי בחיי - בין אם זה במציאות ובין אם זה בסרטונים/ סרטים/ תמונות.

 

 

אי מבודד לחלוטין, פראי לגמרי, ובו ריזורט מעוצב שמשתלב בצורה מושלמת עם הטבע, בקתות על המים - כן, כן, ממש על המים! Baby Sharks ששוחים קרוב לחוף ורואים אותם דרך המים השקופים והצלולים, מתחם ספא, בריכת אינפיניטי, אוכל מדהים(!), קוקטיילים טעימים, ושוב עולה השאלה המתבקשת - למה מגיע לי כל הטוב הזה?

אנחנו כבר לקראת סוף הטיול, המחשבה שתכף כל זה נגמר קצת גורמת לחרדה, אבל מהר מאוד מתעשתים על עצמינו ומבינים שאנחנו צריכים להמשיך לנצל פה כל שניה ושניה. חוץ מלנוח בריזורט, ועוד לנוח ועוד קצת לנוח, יצאנו לטיול של חצי יום עם מדריך הצלילה המקסים של הריזורט. הפלגנו בין האיים באזור ועשינו שתי צלילות - מהיפות ביותר שהיו לי בפיליפינים!

 

ואם יש דבר שבאמת אסור לכם לפספס בריזורט הזה - זה צפייה בשקיעה מהצד השני של האי (הצד שממנו מגיעים לאי). תשאלו את אחד העובדים מה הנקודה הטובה ביותר לצפייה בשקיעה, הם כבר יובילו אתכם לשם.

 

 

אחרי שני לילות שבהם כמעט לא היה אפשר להירדם מרוב הלם והתרגשות מהחוויה, הגענו ללילה אחרון באל נידו. ישנו בריזורט Village Resort, הנוף היה מטריף, אבל בכלל לא מצדיק את המחיר הגבוה, כך שאם יש לכם אלטרנטיבה אחרת - אולי עדיף.

 

 

ביקרנו בחופים השונים באזור, אכלנו במסעדה המפורסמת Altrov (שבדרך כלל צריך לעמוד הרבה מאוד זמן בתור בשביל לתפוס שולחן),שאכן הייתה מצוינת.

 

 

ביום שלמחרת החלטנו לוותר על הטורים שכולם מדברים עליהם, ופשוט לקחנו קיאק ושני משוטים, ובמשך הרבה מאוד שעות שטנו לנו במפרץ המטריף, בין איים וחופים, מים טורקיז, אלמוגים, דגים, מערות והרבה הרבה רגעים קסומים.

 

אין לנו ספק שהטורים A B C D הם מיוחדים ויפים, אבל הרגשנו שראינו כל כך הרבה, ועל ה-וי הזה אנחנו בהחלט יכולים לוותר, ובלב שלם. לידיעתכם, רוב ההמלצות שקראנו, הן על הטור של איוואן.

 

בעצב רב, אבל מסופקים בטירוף, עולים על טיסה מאל נידו למנילה (מומלץ בחום להזמין את הטיסה כמה שיותר מראש, כי בתקופתינו לא היו הרבה טיסות, והמטוסים קטנים יחסית - 50 מקומות).

 

נחתנו במנילה, ובחרנו לישון במלון Belmont Hotel Manila בשל הקרבה שלו לשדה (יש שאטלים חינם!). אגב, זה בהחלט המלון שזכה בתחרות ה- Happy Honeymoon המושקע ביותר!

בבוקר למחרת עלינו על טיסה להונג קונג ליומיים אחרונים בעיר ומשם חזרה לישראל.

אני לא בטוחה שניתן להעביר את החוויה שחווינו בפיליפינים באמצעות מילים ותמונות. אבל אני בהחלט מאחלת לכם שתזכו לטעום מכל הטוב הזה שיש להם להציע - האנשים, האוכל, הריזורטים, האיים, החופים, הטיולים, האלמוגים, הדגים, והשקט. בעיקר השקט. אנחנו בטוח נחזור. תהנו!

 

הערות כלליות:

1. אם אתם מגיעים לתקופה של בין שבועיים לחודש, ואתם באים לנוח ו”ליהנות מהרגע” - ממליצה לכם לבחור בין 2 ל-4 איים, ולא להתפזר יותר מדי.
2. בכוונה לא פרסמתי מחירים של הריזורטים - תבדקו בבוקינג.קום (מניחה שהם משתנים מעונה לעונה).
3. לטעמי, מומלץ להישאר בכל ריזורט לפחות 2 לילות.
4. לא ציינתי את המחירים של האטרקציות כי הם באמת לא יקרים (ומודה שלא כתבתי לעצמי כמה כל דבר עלה, אבל לרוב עלות האטרקציה לא תהווה שיקול עבורכם (למעט הצלילות וחלק מהטורים שאכן יקרים בחלק מהמקומות).
5. אני חושבת שטסנו עם כל חברות התעופה בפיליפינים, וסה”כ היה בסדר גמור. מה שהנחה אותנו היה בעיקר המחיר ושעות הטיסה.
6. הריזורטים מציעים שירותי הסעה, ולמעשה דואגים לכם להכל (גם ברמה של לתאם עם הריזורט הבא את ההגעה שלכם ואת הנקודה ממנה יאספו אתכם), ואף ברוב המקומות שאנחנו היינו השירות היה ללא תשלום.
7. סובלים מבחילות וממחלת ים? זה הזמן להצטייד במספיק כדורים נגד בחילות - כדי שחלילה לא תהיה דקה בטיול שבה לא תרגישו מקסימום הנאה.
8 .אם אתם בירח דבש - תמיד תציינו את זה בעת הזמנת המלון - רוב המלונות יפנקו אתכם בעוגה/שוקולדים/ או רק ברבורים ממגבות ופרחים.
9 .אני באמת חושבת שלצאת לטיול כזה בלי גו-פרו (במינימום) זה חבל. תשקיעו ותביאו אתכם, אתם לא תתחרטו.
10. גשם מפחיד אתכם? גם אותנו. אין מה לעשות עם זה - זה פשוט עניין של מזל. נסו להיות גמישים כמה שניתן, ולהתאים את היעד הבא שלכם בהתאם למזג האויר הצפוי.
11. נוח מאוד להשתמש במנילה (בעיקר) באפליקציית מוניות Grab.
12. הפיליפינים מקום מאוד בטוח ולכן אין מה להיות בחרדה, או להיות בתחושה מתמדת שרוצים לפגוע בכם. עם זאת, תמיד כדאי לשמור על עצמכם ולהיות זהירים.
13. תבדקו עם מרפאת מטיילים איזה חיסונים אתם צריכים להשלים בטרם הנסיעה - זה חשוב!
14. יש המלצות רבות על סים מקומי לנייד. ההמלצה שלי - יש מספיק נקודות WiFi באזורים המתויירים. 

0.4156993