מטיילים בארץ עם MAGNUS:מסלול הים -ראש הנקרה-שבי ציון

לאור היעדרותם של המהלכים בקבוצה, שהתפזרו למשימות, כמו: יאכטות ומים אחרים עלו לטיסה ונעלמו בחופי יוון. החלטתי שיהיה נחמד ואולי גם ממוזג לצעוד לאורך חוף הים.


עשיתי זאת לפני שנים, בבת אחת, בהקשר לחוויה והתנסות אחרת.
בדקתי ומצאתי שבימים אלו טורחים, מתווים ומסמנים את שביל הים.
כך יצאתי באישון ליל לנסיעה חלקה לעבר ראש הנקרה חניתי ליד הכניסה לאתר ומלבדי הגיע רוכב אופניים שניראה בן גילי ואצן אחד שעוד המשיך ועלה לבסיס שמעלי והספיק לשוב בדיוק כשהתחלתי לצעוד.
את המסלול תאמתי עם עמית המעופף – שנים שאני מנסה בכל דרך להסביר לו "שאדם זה לא ציפור".
והוא?
מעופף.


כבר נחת פעם אצלי בחצר בדקל, דרך מקורית לביקור, אולי אציג פעם את התמונות.
אם כך בירידה מהכביש, או מגרש החנייה, עומדת אבן מפוסלת המבשרת את נקודת ההתחלה של שביל החוף.
הסימון כמצופה כחול בהיר ושני פסים לבנים (ים לא?)
מזג האוויר היה נעים ורוח של חופים לטפה אותי "הלוואי וכך יהיה בהמשך" הרהרתי. שלטי ענק מאיימים בולטים בשטח. במים מחוברת למצוף עוגנת ספינת משמר של חיל הים.
השמש עוד לא עלתה וההליכה במורד אל מסילת הרכבת הייתה נעימה. המראה של המבוא למנהרה על רקע מצוקי הקירטון הבוהקים בלובנם שווה צילום.


פניתי וצעדתי על פי הסימון לכיוון דרום. נוכחתי שהסימון "מושך" אל מחוץ לחוף ומתקדם במקביל לו. החלטתי שבאתי לצעוד בים והמשכתי עם המסלע לאורך החוף . הייתה זו שעת שפל והים היה רגוע.
המראה והנוף "מכניסי אורחים" פה ושם איזה דייג ותחושת הים והמרחב מנעימים את ההליכה.
מראות החוף, הצוקים והמפרצונים מרהיבים ביופיים.
ההליכה עוברת ממסלעה לשטחים חוליים ולשמחתי יחסית למה שציפיתי גם נקיים אם כי לא חסרה "פסולת ים" כמו ערוב של צדפים עם שיירי קרשים חבלים פלסטיק ומה לא. על הדרך הבחנתי בגומות חפורות ולא רחוק מהן בשיריון מרוקן של צב ים .
לאחר הליכה לא ארוכה חלפתי בחוף בצת בו עוד לא היו נופשים והמשכתי על רצועת החול דרומה.
מרחוק כבר ראיתי את המעופף... הוא מתקרב, נופפתי לו בהתלהבות וראיתי שהוא מבחין בי (וכי הייתי לגמרי בודד על החוף). עמית עשה כמה סיבובים מעלי הנמיך ממש וזרק עלי משהו מחובר לפס נילון אדום לבן התכופפתי לאסוף את האספקה המוטסת ולא התפלאתי למצא וופלה עם שוקלד.
מדובר במזון מלכות.


מן הידועות הוא שעמית ואני מסתדרים מעולה עם האוכל – אנחנו לא אוכלים.
באחד המבצעים הלכנו מעלות השחר על מדרון פראי בהימלאיה ההליכה הייתה קשה וכך ב-10:00 היינו ממש מוכנים להפסקה, אמרנו "בוא נעשה קפה" וישבנו שאייל יבשל קפה ונאכל איזה בסקוויט המשכנו וב-12:00 שוב עלה הצורך "ברעיון הקפה" עמית הגיב "רק אכלנו ביסקוויט".
האיש לא אוכל! אני ממש זללן לעומתו. בדרך כלל כשאנו יחד נשתה תפוזים ונאכל גלידה.
כך שלספק לי "אספקה בהטס" של בפלה בשוקלד היה מדובר במזון לכל היום. לא לקחתי דבר מלבד מים.
מצאתי איזה מידרון, שעוד הטיל צל ארוך, התיישבתי וכרסמתי את הבפלה.
ההליכה לאורך החוף חוצה נחלים ובהם מים. הכזיב ואחר כך הגעתון ולקראת שבי ציון, נחל בית העמק.
המעבר נעים למראה והמים נקיים.


לאחר שעמית נחת, ניפגשנו וצעדנו יחד עד הרכב שהמתין בנהריה עם הרחפן קשור אליו.
המשכתי בעקשנות עד נקודת הסיום אותה סימנתי לעצמי – טעות שאני חוזר אליה בכל פעם.
למרות התנאים שהיו כבר די קשים (חום ולחות) אני תמיד נוהג כאילו זו משימה. לא אסטה ממנה עד להשלמתה.
משהו בראש דפוק. אני לא אוותר. בטח לא לעצמי. לקח לי כמה ימים לשוב לאיתני...


וכך המשכתי בחול, חלפתי את נהריה. חלק בחוף וחלק בטיילת המוזרה שלא ממש משדרת משהו ברור.
חציתי את נחל בית העמק ובאתי לשבי ציון. או איך שאבי היה אומר "שאאבי סיון" במבטא יקי כבד.
ולא יכולתי שלא להיזכר בפרשה העגומה של קבירת החללים מפריצת כלא עכו בשי ציון.
הבריטים, יום לאחר הפריצה, ביקשו לקבור את חללי האצ"ל אך ישובי הסביבה סרבו לקבלם היות ואלו היו רביזיוניסטים... ורק היקים של שבי ציון הסכימו לקבור אותם בנחלתם.


עברתי את החוף הנעים של שבי ציון המתנתי לעמית שהגיע מתוח היות ושריפה משתוללת ליד הגדר בלוטם ירדתי בראש הנקרה אל ריכבי ועמית יצא להצטרף אל מכבי השריפה.


בשבוע הבא אקדים בשעה וכך אמנע משיזוף וחום, בקיץ חייבת ההליכה להסתיים לכל המאוחר ב-09:00.


לאורך הים יש גלים יש עולם...

 

לא יכולים כבר לחכות לטיול הבא עם חיליק? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק - "מטיילים עם MAGNUS"

 

0.5231019