מטיילים בארץ עם MAGNUS: נחל קטלב

חיליק מגנוס
הרי ירושלים תמיד היו מבחינתי אזור טיולים מועדף, קרוב למרכז, אז קל תמיד לגייס מטיילים שיצטרפו למסע.
כך מצאתי את עצמי מבצע טיולים רבים להרי ירושלים ולמה שקרוי, שפלת יהודה. קרוב, יפה, הרבה מעיינות, חורש ים תיכוני, מערכות מסתור, ארכיאולוגיה, היסטוריה, אתרי מורשת ,בעלי חיים וסיפורים ממש כל מה שדרוש.
שנים חלפו מאז הפעלתי טיולים וכמעט, שלא יצאתי להרי ירושלים. הפעם החלטתי לצעוד את נחל קטלב. מהיפים והמעניינים ברכס.
יצאתי מאד מוקדם, הרבה לפני הזריחה על מנת לחמוק מהחום וזה עבד מעולה. כבר לפני הזריחה הייתי מוכן לצעידה, יחד איתי הגיע מדריך תיירים שמנצל את הזמן ללמוד שבילים ונתיבים.
הבוקר היה קריר ו"מעקצץ". העננים, או ליתר דיוק הערפילים זרמו אל תוך הגאיות ונחו על העצים הרבים. כשהשמש החלה לשלח קרני אור אלו עברו בין בדי העצים ושלחו אלומות של אור שניכרו לעינינו בשל הערפל מחזה מרהיב של אור וצללים.
את הרכבים הותרנו ליד המזנון מול נס הרים וליד תחנת המידע של הרשות שלא ניפתחת בשעות כאלו. הדרך מתחילה בירידה לא ממושכת וכעבור כמה דקות השביל האדום מוליך אותנו למטה כשאנו חולפים בחורש ים תיכוני קלאסי. השביל ברור וניכר היטב, הסימון רב ומקל על ההתמצאות. ליד עץ אלון הותקן ספסל מגזע חצוי לאורכו המזמין לשבת גם אם עוד לא התחלנו כלל, פשוט כיף לצפות מכאן בירוק הרב על מורדות הערוץ.
הירידה לא קשה מוליכה למעין של בר-גיורא ולחפיר בו הוא ממוקם. סביב למעין צומח כמצופה פטל קדוש ועצי תאנה שלאכזבתנו נשאאו פירות אך עדיין לא בשלים -יהיה עלינו לשוב על מנת להנות ממתק התאנים.
השביל יורד לערוץ וכולו מכוסה בצומח המצל את המהלך בו . פה ושם עצי קוטלב בגדלים משתנים וכמה מהם מרשימים במיוחד באודמם הבוהק, לי עצים אלו תמיד מזכירים עץ אחר את הגוייבה, שקליפתה מתקלפת כמו זו של הקוטלב.
הדרך חושפת מראות מרשימים של הערוץ והצומח הצפוף שמכסה אותו ואת מצוקיו ליד מתקן שאיבת המים שרידים של מתקני בטון וצינור שהיה לוקח את המים מהנחל. תמהתי היש היודע האם נלקחו מכאן מים גם לרכבת הקיטור שחלפה בתחנת בר-גיורא?
היום יש צינור גדול היורד לאורך הערוץ ומחלק את המים לישובים בסביבה.
בהמשך ההליכה הנעימה הגענו לגשר הרכבת חלפנו מתחתיו בתוך קמרונו האפל והגענו לתחנה הישנה והמוזנחת של הרכבת בקדומה שהוליכה לירושלים.
המבנה הכבד מאבן עומד שומם ומוזנח לידו חולף הנחל ובו מעט מים את המבנה המרשים איש לא מתחזק.
בעבר, לפני שנים היה אחד שניסה לשפץ ולהיתגורר במקום, על מנת להפכו לאתר של תיירות. אך הרשויות השונות, באותה דבקות שבה הם מקפידים לא לעשות דבר, התלהבו ויחד סילקו את "הפולש. וכך שבה התחנה לשיממונה .
מטריד אותי בכל פעם מחדש איך זה שאוצרות כאלו נשחקים ללא תועלת על ידי הממסד? יתכן ויש פה מלבד שמירת חוק גם צרות עיניים? כיצד זה לא מצאו פתרון כל כך הרבה שנים? מי מחזיק את המקום? מדוע אין צו או חוק המחייבים את שימורו? הרי לו היו נותנים את האתר בידיים פרטיות המקום היה פורח.
לאחר ביקור עצוב בשרידי התחנה המשכנו בעלייה לכיוון דיר אש'ייח. אל בהלה, הדרך קלה והמראות לאורך הדרך מרהיבים, שפע של תצפיות על מסלול הרכבת ולעבר הגדות של נחל שורק המוליך את מימי הטיהור של ירושלים.
לא זמן רב ולעיננו התגלה עוד אתר מיוחד ומרשים ביותר. המתחם של דיר אש'ייח ובו מבנים העומדים במלוא תפארתם המוזנחת מאז מלחמת השיחרור.
זהו אתר (ויש כמה כאלו) המשויך במסורת המוסלמית כמקום קיברו של באדר אל ג'מאלי, דרוויש מוסלמי שהגיע הנה מירושלים במאה ה-13 ויסד במקום את המבנה על בסיס של מנזר קדום יותר.
החצר, מבנה התפילה – המסגד. חדר בו היו הקברים והמבנה כולל החומה סביב המתחם מרשימים מאד.
במקום התקיים כפר מאות שנים ובמלחמת השיחרור ניכבש על יד חטיבת הראל. תושביו כ-200 נימלטו לעבר הירדן.
מכל בתי הכפר נותר עומד המתחם, שגם אותו איש לא מתחזק ושיני הזמן מכרסמות בו.
אם תהיתם מה עשה פה כפר במקום מבודד . פשוט מאד, הם היו חקלאים שהתבססו על מצאי הקרקעות והמים שבמקום ועסקו בגידול חקלאי של שעורה וחיטה ,זיתים משמש, עיזים ועוד. ברשותם היו כ-6000 דונמים פזורים בטרסות.
לאחר שהתרשמנו מהמתחם וחקרנו את כל פינותיו יצאנו לתור אחר המעיין שהיה בכפר, מצאנו את שרידיו אך מים לא היו בו, אלא לחלוחית של שכבה נושאת מים – חוסר הטיפול והתחזוקה לא הוסיפו ברכה לשפיעת המים...
מכאן החלטנו לשוב לרכב והתחלנו לטפס במדרונות לעבר מעין גיורא וממנו בשביל אל החנייה בה הרכב המתין.
באתרי המסלולים, נתיב זה מצויין למטיבי לכת. נו קצת מוגזם, אומנם עלייה אך בשיפוע נעים להליכה עם נקודות רבות בהן ניתן לנוח וליהנות ממשב הרוח והנוף. אם לסכם את העלייה, ממש לא נורא ואפילו נעים. לא נורא קצת כושר.
את המסלול סיימנו לפני השעה 10:00 כך נהנינו מהחורש מאוויר טוב ונמנענו מהחום - מומלץ!
 
 
 
0.5234851