מטיילים עם MAGNUS: הר עריף

חיליק מגנוס

בשמו מצוין יחודו, אחד ההרים הגבוהים בהר הנגב. ההר מרוחק ומבודד ממסלולי הטיול הרגילים ונישא לרום של 965 מטרים. מפסגתו נקודת תצפית ייחודית ממנה ניתן, בראות טובה, לצפות לעבר סיני, רכס הרמון, הרי אדום ומישורי הנחלים הגדולים בדרום. פסגתו גם ניצפת ממחוזות מרוחקים מעבר הירדן ומהרים בסיני.

 

עריף הוא שם המלווה פסגות נוספות, מהו המונח "עריף"?

הכוונה לאותה סביבה מכוסה בענן ספק גשם ספק ערפל אך היא מרטיבה בלחות כמו תרסיס עדין.

 

הר עריף למרות שמו ,נימצא באזור בעל השפעה יבשתית מובהקת מרוחק מכל ענן או ערפל.

הדרך אל ההר היא חלק מהחוויה המיוחדת המצפה למטייל.

 

בחגים , כאשר כביש 10 ניפתח למטיילים ישנה אפשרות להגיע בכביש אשר חושף אותנו למראות "ירח"  מרהיבים.

 

דרכי הגעה:

אם מבארותיים ולמקצרים בדרך בה"ד 1 להר חריף ודרומה. יורדים עד הדרך המוליכה דרך בקעת חיסיון לחניון הלילה בנחל מאזר.

דרך נוספת להתקרב להר היא במסלול הנקרות למרגלות צוקי עריף, גם זו תביא אותנו לחניון בנחל מאזר.

בשני הנתיבים, בשל ריחוקו של ההר, זו משימה ליומיים, עם לינה בשטח (אפשר גם ביום אחד מבלי להוריד את הרגל מהגז ובתנאי שהיציאה בבוקר ממצפה).

 

את הלינה עושים בחניון הלילה "חניון הר עריף" המסומן כחוק ורק בו.

 

אישית אני נגד הדלקת מדורות - אם כבר מדורה, רק בתוך חצי חבית שאתה גם נסלק את השיירים מהאש.

 

עם אור ראשון מומלץ לעלות במסלול רגלי, היוצא מהחניון, דרך נחל מאזר. עולים אל הנקודה המבדילה בין שני המכתשים.

בנגב, סיפרו לנו תמיד על, שלשה מכתשים שנוצרו בתהליך של סחיפה ובשילוב של מבנה גיאולוגי שאפשר את יצירת המכתש. המכתש הקטן, מכתש חצרה. המכתש הגדול, מכתש חתירה. ומכתש רמון.

 

אנו מכירים עוד כמה מכתשים, והראשונים הם מכתשי עריף.

שני מכתשי סחיפה "קטנים" אך מרשימים ויפים מאד. מכתש אחד יורד מהעריף לדרום מערב והשני מזרחה.

מכתש נוסף ומושלם נימצא בהר כרכום, מכתש אחר, מעט מעבר לגבול סיני, בהר ששמו "עריף אנעקה" שאת פסגתו הדומה לדבשת גמל ניתן לראות בדרך כביש 10 . 

יש גם כמה "חצאי" מכתשים כמו אלו ליד נחל חדב ויש אפילו "מכתש" בתהליך התהוות ברכס ליד שדה בוקר.

 

בעלייה הרגלית, שאינה ארוכה במיוחד, מגיעים לסלע ענק וממנו ניתן לצפות בו זמנית לשני המכתשים ולהתפעל מהנוף רחב הידיים סביב סביב זו אולי נקודת התצפית המרהיבה ביותר בנגב ויש שכר להליכה.

להליכה יש להצטייד במים ומעט מזון להשבת הנפש. חוזרים לחניון הלילה בו משאירים את הרכב (מומלץ להשאיר שומר ולציידו בשמשיה).

 

את היציאה אפשר לגוון ולצאת בדרך שלא דרכה הגענו.

מומלץ לצאת בדרך נחל מאזר לעבר נחל כרכום, בארות עדה ועם הפארן עד לכביש מצפה אילת.

ממליץ להרחיב מעט את הדעת וליפנות למדריך ישראל על מנת להעשיר את ידיעתנו על המרחב המרתק בו נעבור.

 

 

 

מידע נוסף

לידיעת המטיילים: בין התאריכים 11-17.12.20 יפתח ציר 10 מחמוקי ניצנה דרך הר כרכום ועד מפגש צירים 10,12- בואך אילת לשני הכיוונים לתנועה אזרחית.
שעות מאושרות לנסיעה- 8:00-16:00 בצירים מסומנים בלבד.
האזור שבמהלך השנה סגור לפעילות צבאית נפתח במהלך חג החנוכה להנאת המטיילים.
לאורך הדרך אין קליטה סלולרית ואנו ממליצים למטיילים להצטייד במכשיר לוויני שישאפשר 100% קליטה (תחת שמיים פתוחים) וחיבור 24/7 למרכז השליטה של MAGNUS בחירום>> https://bit.ly/2K3oPvS
במרחב פרוסות עמדות צבאיות לאבטחה והכוונה, הכניסה לציר מותנית בהצגת תעודה מזהה ולפי הנהלים לשהייה באזור.
פרטים נוספים תוכלו למצוא באתר רשות הטבע והגנים.

 

0.401073