מטיילים בארץ עם MAGNUS: נחל אוג
הלכנו את האוג.
הנחל נודע לתהילה זה כבר שנים. שיטפונות להמונים כפי שזה ניראה.
הנחל חולף מירושלים מזרחה "קרוב", יפה, מרשים ופראי .
הוא מרכז אליו צופים רבים המבקשים לראות שיטפון. בחלק המזרחי, ליד אלמוג, קטע מעגלי מרהיב ומאתגר של טיול משפחתי או קבוצתי. זה קטע עם קניון מרשים ובו עלייה בסולם יתדות וחזרה לחניון בדרך היוצאת מהערוץ.
למטיבי הלכת האפשרות "לעשותו" ממערב למזרח. אנחנו בחרנו להתחיל מכפר אדומים ירדנו אל מתחת לכביש 1 ונכנסנו לערוץ שמיד שינה את תחושתנו. מהיעף הקולני של הרכבים לשקט ולמראה רחב הידיים והמגוון של הערוץ, על מנת להספיק ללכת את אורכו, התחלנו לאחר הזריחה בשעה שהצללים שהטלנו היו ארוכים במיוחד
הצלחנו להתחיל את המסע, עוד בטרם פרצו העדרים ממכלאותיהם לאכל את הפלומה הירוקה שכסתה את הגבעות העגלגלות ולהטיל את גלליהם שמכסים על הכל.
כבר בתחילת המסלול, עוד לפני שחצינו את הכביש, קיבלנו "ידיעה" שאנו צפויים ללכת את מסלול האשפה...
נרחיב על כך בהמשך.
האזור נשלט על ידי שבט הג'יהלין המפורסם. כבשו את השטח בו בנו את מגוריהם הידועים בשם "חאן אל אחמר".
זה היה נושא חדשותי כאשר דנו בפינוי המאחז ופעלו למנע את הפינוי וכך נותרנו עם משכנות פח ואוהלים שאין להם אישור רישוי או כל נגיעה אחרת חוקית אך עם אנשים , משפחות וילדים שגם הם מבקשים לחיות.
מהבעיות שמזמנים לנו החיים במרחב מורכב כמו זה בו אנו מתקיימים.
חלפנו על פני עצי שיזף מרשימים וכשהגענו לבור המים הגדול ישבנו להפעיל את מערכת הקפה של דודיק. כרגיל היא תפקדה והעלתה את מצב רוחנו ונתנה לנו הזדמנות להתרועע. שהרי בבוקר לפני היציאה לא הספקנו.
הטיפול המרוכז והעינייני של דודיק בערכה הוא גם "שעון החול" שקוצב לנו את אורך ההפסקה כדי שלא נגלוש...
וקדימה - שלא נאבד זמן, ניגשנו לבור הענק בחנו את תעלת ההזנה , בריכת הספטינג (השיקוע) ואת הרהט/ שוקת המוזנת בצינור המחבר את "המשפך" הגדול בצינור אל השוקת – ארז ירד במדרגות וקיבל סט צילומים של דודיק.
בהמשך טיפסנו בשביל צר על פני תהום לעבר המנזר הקדום וההרוס שנותרו ממנו רק שרידים לא נישמרים ובלתי משוחזרים – באזור מערות רבות ששימשו את הנזירים במאה הרביעית ועד המאה השביעית.
בחלק שבו היו ציורי קיר מרשימים, נעשתה פעולת וונדליזם אשר פגעה בציורי הקיר.
המסע דורש הליכה זהירה, העזרות ביתדות ואף מעבר על פני שבילים שכפסע מהם לנשור אל תוך התהום- זהירות!
הקניון חתור אל תוך סלעי גיר קשה ובו תלויים סלעים שהידרדרו ממרום המצוקים הנישאים מעברי הקניון החרוץ בסלע, המראות מרהיבים במיוחד, לא וויתרנו וכשירדנו לערוץ, לאחר הביקור בשרידי המנזרר "חזרנו" נגד המגמה בה הלכנו על מנת לראות את הערוץ , לא ניכזבנו – שווה.
מראות התצורות שיוצרים הסלעים מרתקים והיופי העדין של הפריחה בסדקי הסלע מרנין כל צופה.
בערוץ, מלבלבים חד שנתיים ופה ושם יש גם גב לא גדול. סימני הזרימה האחרונה מחו את העקבות שבוודאי היו כאן והכל ניראה כאילו ראשוני.
אלא מה? הזוהמה! הנחל רצוף באשפה מכל הסוגים שנסחפה ונלכדה בין הסלעים הרשות או הרט"ג מוליכים את הזנחת השטחים הפתוחים, בהעדר כל טיפול באשפה וחוסר של אי איזה ניסיון לעשות לחינוך הציבור לשמירת הניקיון.
שימוש כוחני בשטחים, לעשיית ממון לצורך כיסוי של שירותים, הניתנים רק בשמורות בהם הכניסה מבוקרת ומשולמת.
בשאר השטחים, אם אלו שמורות או שטחים פתוחים, אין כל טיפול בקהל, מלבד מערכת אגרסיבית של הטלת קנסות, על ירידה מהשביל המסומן או מיני עבירות דומות.
המשכנו לרדת עם הערוץ חלפנו קטעי קניון בין גושי סלע וקירות של מצוקים חלפנו מתחת לגשר המעביר את הכביש לבקעת הורקניה . עשינו עוד הפסקת קפה והגענו לקטע הקניוני האחרון בדרכנו.
ירדנו את המפלים בסולמות היתדות ועלינו דרך "קירות" הסחף המרשימים אל החניה בכניסה לאלמוג. עם ההגעה לרכב (לאחר כ-20 ק"מ) הופיעו בקבוקי הבירה הקרירים שעשו לנו טוב.
אסור לחשוף! ישבנו ואכלנו כאורחים... ובתחושת הנחת של עוד מסע מרתק ומהנה ושל חברה מצויינת נסענו לדרכנו כשאנו כבר צופים ליום ג' הקרוב .
הצטיינות יתרה נעניק הפעם לסיפורים שהעלו בנו צחוק ולרעות הטובה.
פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך
