כל מה שרציתם לדעת על מצנחי רחיפה

מכירים את המשחק – איזה כוח על היית רוצה שיהיה לך? לעבור דרך קירות? לקרוא מחשבות? או אולי לשנות צורה? אני תמיד ידעתי את התשובה שלי – לעוף כמו סופרמן. עוד בתור ילד קטן הייתי מסתכל על המצנחים המרחפים מעל זכרון יעקב בתקופת הקיץ וחולם להיות כמוהם.

תומר רינדנאו

מה זה בעצם מצנח רחיפה?

 

יש הרבה דרכים לעוף: דאונים, גלשנים, צניחה חופשית, מטוסים ועוד. אבל מצנחי רחיפה הם השילוב המושלם.

מצנח רחיפה הוא בעצם כנף עם פתחים מקדימה שברגע שנכנס דרכם אוויר הכנף מתנפחת ומקבלת צורה. המצנח מחובר בעזרת מיתרים לרתמה (מעין כורסה עם אבזמים שמונעים נפילה) בה הטייס יושב. בגלל צורת המצנח הוא שוקע, כלומר מאבד גובה, יחסית לאט (1.2 מטר לשנייה שזה פי 5 יותר לאט ממצנח רגיל) בזמן שהוא מתקדם קדימה בקצב של 22-60  קמ"ש. למצנח יש שתי ידיות ברקסים שבעזרתן הטייס יכול להאט צד אחד של הכנף ובכך לפנות ולשלוט במצנח.

 

לעומת מצנחי קפיצה חופשית למשל, טייסי מצנחי רחיפה לא קופצים ממטוס אלא ממריאים מצלע של הר. כדי להמריא מגיעים לאזור בקצה ההר עם שטח שאפשר לפרוס בו את המצנח בנוחות, מתחברים אליו, מניפים אותו כמו עפיפון מעל הראש ומתחילים לרוץ עד ש… רצים באוויר! ברגע שרצים באוויר מתיישבים ומתחילים לעוף.

בניגוד למצנחים רגילים שיכולים רק לרדת בגובה, מצנח רחיפה יכול גם לעלות, בכך שהם מטפסים על זרמי אוויר חם שנקראים טרמיקות. הטרמיקה נוצרת כאשר השמש מחממת את האדמה והיא בתורה מחממת את האוויר מעליה. האוויר החם עולה למעלה ואנחנו תופסים איתו טרמפ עד לאן שהוא מגיע, בדרך כלל לתחתית שכבת העננים. רק כדי לסבר את האוזן - השיא הישראלי השנה עומד על 3500 מטר מעל.

 

לעוף באוויר עם מצנחי רחיפה

צילום: תומר רינדנאו 

 

מצנח רחיפה הוא השילוב המושלם מפני ש:

  1. העובדה שהמצנח יכול גם לטפס מאפשרת לו לבצע טיסות מרחק (קרוס-קאנטרי)  בעזרת מעבר מזרם אוויר עולה אחד לשני. השיא העולמי עומד היום על מעל 500 ק"מ לטיסה אחת (בלי מנוע כמובן)!
  2. אין עוד כלי טיס בעולם שנותן לך את התחושה שאתה עף כמו ציפור עם הציפורים- כאשר כלי טיס גדול ומהיר מגיע לחבורת ציפורים מטרמלות - משמע מטפסות בזרם אוויר עולה - הן בורחות. כשמצנח רחיפה מגיעה אליהן הם מפנות לנו מקום ומטרמלות ביחד איתנו במרחק נגיעה.
  3. המצנח מאפשר נחיתה כמעט בכל מקום. מספיק שדה בגודל חצי מגרש כדורגל כדי לבצע נחיתה בטוחה.
  4. בניגוד לגלשן אוויר או דאון המצנח נכנס לתוך תיק (אומנם תיק גדול) ואפשר להתנייד איתו בקלות יחסית ממקום למקום. גם ברכב עירוני נכנסים 4 טייסים על ציודם.
  5. יחסית לשאר האופציות מצנחי רחיפה הם הזולים ביותר.   

איך מתחילים לעוף באוויר?

 

כיום בארץ ,מבחינה פרקטית, אף אחד לא יעצור אתכם אם פשוט תקנו ציוד ותרוצו מצלע הר. אבל זו כנראה תיהיה הפעם האחרונה שבה תרוצו אי פעם, לכן מומלץ מאוד לקחת קורס.

לאחר שמחליטים ,בחוכמה רבה, להתחיל את הקורס (כיום 95% מהטייסים ימליצו לכם על מדריך אחד בארץ ששמו רומן קריפק), תלמדו כיצד להתחבר למצנח, כיצד לפרוס ולקפל אותו והכי חשוב איך לשלוט בו על הקרקע (כמו עפיפון רק בגודל של 24 מ"ר).

 

לאחר כמה שעות טובות של הטסת המצנח כמו עפיפון על הקרקע הגיע הזמן להמראה ראשונה, בדרך כלל בדיונה בחוף פלמחים. כמו כל הטיסות בקורס, במהלך הטיסה המדריך ידבר אתכם בקשר וידריך אתכם מההנפה עד הנחיתה. הטיסה הראשונה קצרה מאוד (10-20 שניות) ומטרתה רק תרגול המראה ונחיתה בתנאים סטרילים.

לאחר שתתמקצעו בדיונה תתקדמו למצוק בגבוה 10-15 מטר מעל החוף ומשם הטיסה כבר טיפה יותר ארוכה ואפשר להתחיל לתרגל פניות.

 

כאשר תשלטו בהמראות ובנחיתות בפלמחים יגיע הזמן להתקדם לעמדת המראה אמתית בגלבוע או במבוא חמה ברמת הגולן. הרעיון הוא בדיוק אותו רעיון: פריסה, הנפה וטיסה. ההבדל  הוא שהפעם תמריאו כ- 500 מטר מעל שדה הנחיתה. לקראת הנחיתה תעברו לידיו של המדריך המנחית שינחה אתכם עד לנגיעה בקרקע באמצעות קשר. בחלק הזה תתרגלו שליטה במצנח - פניות מלאות ואגרסיבית יותר, שליטה בעלרוד ועוד. לאחר 20 טיסות כאלה תוכרזו כטייסים עצמאים ותוכלו לטוס באופן עצמאי בארץ ובעולם.

 

הקורס כמובן הוא רק ההתחלה. הספורט הזה מצריך למידה רבה ותרגול רציף. האוויר יכול להיות מלא סכנות למי שלא מכיר אותו, מערבולות ורוחות חזקות הן רק חלק מהדברים שיגרמו לכם לרצות לנחות, אבל בניגוד לענפי ספורט אחרים אי אפשר פשוט להחליט שעוצרים בצד ויורדים.

 

תומר רינדנאו

צילום: תומר רינדנאו 

 

צירי הלימוד בספורט מתחלקים לשניים ושניהם חשובים באותה מידה: הציר הראשון הוא השליטה בכנף, איך לגרום לכנף לעשות מה שאתה רוצה, החל מפנייה ועד ללופ. הציר השני הוא ציר קבלת ההחלטות: לאיפה לטוס ולאיפה לא, איפה יהיה עילוי טוב ואיפה תהייה מערבולות שתקפל לי את המצנח.

 

ככל שמתקדמים בשני הצירים הללו אפשר להגיע לאתרים מאתגרים יותר ולטוס בתנאים קשים יותר. בארץ טייסים מתחילים לטוס בדרך כלל בגלבוע, מבוא חמה והר הארי במשך שנה לפחות כדי לצבור ביטחון ולהתמקצע בדברים בסיסים כמו נחיתות, המראות וטיפוס בטרמיקות. לאחר שנה אפשר להתקדם לעמדות מאתגרות יותר כמו הר התבור והר הכמון ולצאת לטיסת המרחק הראשונה. לאחר שנתיים של טיסה רצופה אפשר להתקדם לטיסה באתרים מתקדמים יותר כמו זיכרון יעקוב ומצוקי דרגות.

 

בינואר הקרוב, אני טס לדרום אמריקה (מצויד במכשיר לוויני כמובן) כדי לרחף מהבוקר עד הערב, אני אתחיל בכפר קטן שנקרא רולדניליו בקולומביה ומשם אמשיך לאקוודור וברזיל כדי לראות מקומות חדשים ומאתגרים. המטרה של הטיסה היא לטוס כמה שיותר טיסות קרוס קאנטרי. להמריא בנקודה אחת, לתת לכיווני הרוחות ולציפורים להכווין אותי לאן כדאי לטוס ולהגיע הכי רחוק שאני יכול. לאחר שאנחת אני פשוט אקפל את המצנח, ואנסה לחזור למקום ממנו יצאתי. אתם מוזמנים לעקוב (אני אשלח מלא סרטונים ותמונות) ו... נתראה באוויר.

0.3960299